אבן עזרא על תהלים קלב

<< · אבן עזרא על תהלים · קלב · >>

פסוק א

שיר המעלות - יתכן שזה השיר חברו דוד בהתכסותו בשק הוא וזקני ישראל בהיות הדבר בעם ולא מצא מקום להקריב קרבן בעד ישראל, כי מקום המשכן רחוק היה.

זכור, עונותו - מגזרת עינוי והוא שם מהבנין שלא נקרא שם פועלו.

פסוק ב

אשר - אז נשבע.

וטעם לאביר יעקב – כי יעקב נדר נדר והשלים נדרו במקום שאמר יהיה בית אלהים.

פסוק ג

אם - נדר שלא יבא אל ביתו לירושלם ולא יעלה על ערש שהוא יציע לו.

פסוק ד

אם - בכל כחו. והנכון שהיא שנת צהרים וכבר הזכרתי דעתי במלת שנת שהיא קמוצה, כמלת עזי וזמרת יה.

פסוק ה

עד אמצא - ידענו כל הארץ לשם היא כולה, רק יש מקומות נכבדים שהם יותר נכבדים, על כן: וזה שער השמים.

פסוק ו

הנה - אמר רבי משה: שמענוה על ידי דוד שהיה מאפרתה. והנכון בעיני: כי בימים שעברו היו אומרים בני איש ששמענו מפי נביאים, כי המקום הנבחר קרוב הוא אל בית לחם אפרתה, רק המקום לא נודע אם מזרח בית לחם או מערבו או לצפונו או לדרומו, וידוע כי עד היום אין בין ירושלם ובין בית לחם רק כמו שלש פרסאות.

בשדה יער - ששם גורן ארונה היבוסי.

פסוק ז

נבואה - ראינו ששם בנה דוד מזבח לשם ויכפר על בני ישראל ויענהו השם באש מן השמים, ושם אמר: זה הוא בית אלהים:

פסוק ח

קומה - דרך משל, קום ולך אל המקום אשר תנוח בו.

פסוק ט

כהניך - הם בני אהרן.

וחסידיך - הם הלוים המשוררים. וטעם לאמר על הכהנים בגדי צדק, כי הם מורים את התורה ושופטי ישראל.

פסוק י

בעבור - דבק עם קומה ה'.

אל תשב פני משיחך - הוא דוד, כי הטעם כפול כמשפט, פירש טעם בעבור וזה הוא נשבע הטעם כאשר אמרתי, כי השמות הם בכח הפעלים.

פסוק יא

נשבע ה' לדוד - שבועה שלא יסור ממנה.

פסוק יב

אם, ועדותי - החולם תחת שור"ק או היא מלה זרה מורכבת מלשון יחיד ורבים, כמו: והפלא ה' את מכותך, ומ"ם אלמדם שבה אל בריתי ועדותי, ומלת גם הם ישבו גם בניהם:

פסוק יג

כי - הזכיר ציון בעבור שנקראה עיר דוד, כי שמח בהגלות לו כי הר בית ה' הוא ציון.

פסוק יד

זאת - ידבר על לשון השם.

פסוק טו

צידה - הארץ תהיה נעמה ומבורכת. וטעם להזכיר צידה, מגזרת צדה לדרך ובאה זאת המלה על דרך אצל פנה כי ברכה תמצא בכל צדה שיוליכו ממנה העוברים.

פסוק טז

וכהניה - שהם לובשים בגדי כהונה, אולי הם בגדי צדק ילבישם בגדי ישע, כדרך: הלבישני בגדי ישע - שתהיה ישועה מפורסמת ונראה עליהם כבגד.

וחסידיה - הם הלוים.

פסוק יז

שם - בדרך נבואה כי תעמוד מלכות דוד.

ערכתי נר - הטעם כפול, כמו: יערוך אותו אהרן ובניו.

פסוק יח

אויביו - אמר אלביש בשת אויבי דוד הפך שילביש ישע הכהנים המתפללים בעדו וישוב מלת נזרו למלת שם אצמיח קרן לדוד.

יציץ נזרו - כמו יצא ונראה, וכמוהו מציץ מן החרכים.