אבן עזרא על תהלים ס

פסוק א

למנצח על שושן עדות - על טעם פיוט תחלתו שושן עדות. ויש אומרים: כי שושן שם כלי ניגון ויפרש עדות כמו: עדי, וכמוהו: את הנזר ואת העדות.

וטעם ללמד – שצווה שילמדוהו המשוררים, להזכיר תמיד חסד השם שגברה ידו במלחמה אחר שנחלש.

פסוק ב

בהצותו - כמו: בהצותם על ה'.

את ארם נהרים – יש אומרים: בהחריבו מגזרת ערים נצים.

וטעם וישב יואב – לאות כי נחלש דוד ואחרי כן החליש יואב את ארם.

פסוק ג

אלהים זנחתנו - טעם זנחתנו שלא נוצח עד עתה במלחמה, וככה פרצתנו. וכבר הזכרתי כי כח השם הפועל בעבר ועתיד כי תקרנה קורות במלחמה, וככה אנפת - אנף תשובב לנו.

פסוק ד

הרעשתה ארץ - ישראל בשומעם כי נחלש דוד כמו הרעש.

פצמתה - אין רע לו וטעמו כענין מקומו, וה"א רפה תחת אל"ף, כי אותיות אהו"י מתחלפים.

כי מטה - במוט הרים.

פסוק ה

הראית - גם זה בכח הפועל הראית עמך - מראה קשה והיינו כשותים יין התרעלה, ודרך השקיתנו יין תרעלה כמו ספר המקנה, וככה זה יין תרעלה סמוך.

פסוק ו

נתתה - בימים שעברו הרימותנו בעבור אמונתינו.

פסוק ז

למען - תחסר אות בי"ת. ורבי משה אמר: כי הימין הוא הפועל דרך משל, הפך: ותושע לי זרועי.

פסוק ח

אלהים - כמה טעמים הזכרתי כי כח שם הפועל בעבר גם בעתיד וככה זה, אלהים דבר בקדשו - בדבר קדשו בדרך נבואה לשמואל שממלכתי תעמוד על ישראל לא כממלכת שאול.

וטעם שכם – היא העיר וככה סוכות.

וטעם אחלקם – שלעולם תהיה בחלקו ואפקיד עליה פקידי.

פסוק ט

לי - טעם שכם וסוכות שהם ליוסף, על כן גלעד ומנשה ואפרים בעבור היות בית יוסף בצפון ארץ ישראל ויהודה בנגב, וכן כתוב יהודה יעמד על גבולו מנגב.

ומעוז - סמוך ולא תשתנה בעבור היותו מפעלי הכפל.

פסוק י

מואב - ארחץ ארצם כמו סיר, הנה מצאנו פה עלי פלשת התרועעי הפוך. ור' משה הכהן פירש בו: הנה על אדום שהוא חזק אשליך נעלי חשבי אתה פלשת שהתרועעי עלי כדרך: שמח בחור בילדותיך, בואו בית אל.

פסוק יא

מי - הייתי מחשב מי יובילני לעיר אדום שהיתה במצור אף אני הייתי משיב לנפשי, יעשה זה השם שנחני עד אדום והנה מחשבתי נהפכה, בעבור הלא אתה אלהים זנחתנו. והטעם: מה יעשו צבאותינו אם לא תצא עמהם.

פסוק יג

הבה - תן, תי"ו עזרת תחת ה"א, כמו: ושבת לנשיא או הוא חסר ה"א. והטעם: עזרתה.

ושוא תשועת אדם - כנגד צבאותינו.

פסוק יד

באלהים - מתנבא ברוח הקדש, שהוא ינצח באחרונה.