אבן עזרא על תהלים נט

<< · אבן עזרא על תהלים · נט · >>

פסוק ב

הצילני, תשגבני - אתה משגבי, כי הייתי במקום שפל.

פסוק ג

הצילני - טעם ומאנשי דמים כנגד להמיתו.

פסוק ד

כי, יגורו - כמו יתקבצו, וכמוהו: העוד הזרע במגורה. ויש אומרים: ישכנו סביב הבית.

פסוק ה

בלי - הטעם כי לא פשעתי ולא חטא לי ולא עון, שבעבור זה ירוצו להנקם ממני.

וטעם עורה – כנגד וישמרו את הבית.

פסוק ו

ואתה - טעם אלהים צבאות – כי אתה אלהי צבאות מעלה בשמים ואלהי צבאות מטה, שהם ישראל.

אל תחון כל בוגדי און - באי זה גוי יהיו.

פסוק ז

ישובו - דמה אותם לכלבים שהם נובחים בלילה לשמור המדינה, ככה אלה שומרי הבית.

פסוק ח

הנה יביעון - כמו: הכלבים נובחים.

כי מי - יחשבו כי אין אלהים שומע סודם.

פסוק ט

ואתה - דרך משל, כי תוכל לאבדם בכל עת, על כן אל תהרגם בהביעם.

פסוק י

עוזו - אתה האל שהעוז לו בעצמו.

אליך אשמורה - כטעם ליל שמורים הם כנגד וישמרו את הבית, על כן אמר: הקיצה.

פסוק יא

אלהי - הוא סבת חסדי שידע שלא פשעתי להם, הוא יקדמני לשלם להם כפעלם.

יראני בשוררי - תאותי.

פסוק יב

אל - יתפלל לשם שלא יהרגם רגע אחד פן ישכחו עמי מעשי השם ברשעים.

הניעמו - לבקש לחם כאשר הזכיר בכלבים, הם יניעון לאכל.

וטעם בחילך – הם ישראל.

והורידמו - ממעלת עשרם.

מגננו - הוא מלכנו באמת רמז, בעבור שאול המלך שצוה להמיתו.

פסוק יג

חטאת - קשור עם והורידמו, בעבור חטאת פימו.

וילכדו בגאונם - כנגד כי מי שומע.

ומאלה - ומקצת האלות והכחש שעשו, יספר זה לזה.

פסוק יד

כלה - פעמים מעט מעט ובסוף ואינמו.

וטעם מושל ביעקב – כאשר הזכיר אלהי ישראל, והטעם כי אלהי העמים אלילים ואלהי ישראל שופט צדק.

פסוק טו

וישובו - הנשארים, אז יהיו ככלבים לבקש לחם על כן.

פסוק טז

המה, לא - ישרת בעבור שנים, אם לא ישבעו לא ילינו.

פסוק יז

ואני, עזך - כנגד עוזו אליך אשמורה.

וחסדך - כנגד אלהי חסדי.

ולבקר - הפך הכלבים כי ביום ינומו.

כי היית משגב לי - ששמעת תפלתי ממתקוממי תשגבני.

פסוק יח

הזכיר בתחלה עזו שהעוז בעצמו וחסד השם סבת חסדי, ובעבור זה אמר אחר: אשיר עזך, כי אתה עוזי, כמו: עזי וזמרת יה.

וכנגד חסדך – אמר אלהי חסדי.