אבן עזרא על תהלים נו

פסוק א

למנצח על יונת אלם - על נועם פיוט תחלתו יונת אלם רחוקים.

ומכתם - דבר נכבד מכתם פז.

פסוק ב

חנני שאפני - כדרך משל, הוא אבימלך או עבדיו.

פסוק ג

שאפו - הטעם כמו מלעיג. למה שאפו צוררי כל היום ויש לי מלאכים רבים במרום נלחמים בעבורי?! כי מלת מלחמה ואחריה למד היא לעזר, כי הטעם בעבורו הוא, כמו: הנלחם לכם, רק עם מלת עם לגנאי.

פסוק ד

יום, אליך - כמו עליך, כמו: אל הנער הזה התפללתי.

פסוק ה

באלהים - טעם דברו שהתנבא עליו שמואל שימלוך על ישראל, על כן באלהים בטחתי שימלא דברו.

פסוק ו

כל, יעצבו - מגזרת עצבון. והטעם יעציבוני, בעבור דבר שאני בוטח בשם.

פסוק ז

יגורו - מגזרת גדוד שיהיו רבים ולא אוכל להמלט, על כן ישמרו רגלי שלא אברח.

פסוק ח

על - בעבור האון שיש בלבם, או בעבור האון שהם מלאים ממנו, שימני פליט להם והורידם באף אם הם רבים, על כן הזכיר עמים.

פסוק ט

נודי - כמו נדודי, וישב בארץ נד.

ספרת - הטעם אתה תדע כמה פעמים אני נודד ממקומי והיה דרך צחות נודי עם בנאדך. והטעם: כי טפותיו שהם דמעותיו ספורות הם להשם, וזה הטעם הלא בספרתך וכאילו הם מחוברות בנאד דרך משל, שלא אבדה טפה מהם.

פסוק י

אז - הטעם כאשר יראו אויבי שאני קורא בשמך יפחדו.

וטעם זה ידעתי – בזה ידעתי.

פסוק יא

באלהים - אז אומר בעזרת השם, להלל הדבר שדבר לי שמואל פעם אחרי פעם.

פסוק יב

באלהים - אז אהיה בוטח בשם לעולם.

פסוק יג

עלי - יש אומרים: כי הנדר באלהים בטחתי. ויתכן שנדר עולות והוא הנכון, כי ככה אני חייב לשלם נדרי על הטובה שגמלתני.