אבן עזרא על תהלים נג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק א[עריכה]


למנצח על מחלת - יש אומרים: כי מחלת, מגזרת חלול, כמו: במכסת נפשות מפעלי הכפל וזה איננו נכון, כי במכסת סמוך, והנכון על נועם פיוט תחלתו מחלת משכיל כבר פירשתיו. ויאמר רבי משה: אמר נבל בלבו בעבור שהשחיתו דרכו. והנכון בעיני: שהדבר הפוך ובתחלה אמר לשון יחיד, ואחר כך לשון רבים, חוטא ומחטיא.


פסוק ב[עריכה]


השחיתו - דרכם.

והתעיבו - בעול שיעשו והבי"ת חסר, כמו: הנמצא בית ה', והפסוקים פירשתים במזמור הראשון.


פסוק ו[עריכה]


לא היה פחד - כמוהו כמו זה העם לא היה עם כמוהו.

ומלת חונך – מגזרת חנה והכ"ף לנוכח השם, או המשיח ובעבור היות המלה מהפעלים העומדים, על כן פירושה החונים עליך.

ומלת חונך – בא על דרך: כשמעתו ענך. ותי"ו הבישות לנוכח דוד הבישות אותם, כי אלהים מאסם.


פסוק ז[עריכה]


מי - פירשתיו.