אבן עזרא על תהלים כ

פסוק ב

למנצח, יענך ה' ביום צרה - יתכן שזה המזמור חברו אחד מהמשוררים על דוד ויהיה פירוש לדוד, כמו על דוד, כמו לשלמה אלהים משפטיך למלך תן ואל תתמה על למ"ד לדוד. והנה דרך אחרת מזמור שיר ליום השבת או דוד חברו ואומר לנסיכו יענך ה' ביום צרה, או לעצמו ידבר. ויש אומרים: שהוא על המשיח.

יענך ה' ביום צרה - במלחמה.

וטעם אלהי יעקב – כי צרות רבות עברו לו בדרכים והשם שגבהו.

פסוק ג

מקדש - ממקום הארון.

פסוק ד

יזכור - פירוש למה יעזרך? כי יזכור כל מנחותיך וזהו הכתוב בתורה: והרעותם בחצוצרות ונזכרתם ונושעתם. ויש אומרים: שעולות היו עושים בעת המלחמות, כמו ואתאפק ואעלה העולה.

ידשנה - ישרפנה אש המזבח ותשוב דשן.

ומלת ידשנה – על דרך: ואקראה לך שלא באה האל"ף קמוצה כמשפט עם תוספת ה"א, על כן אמרו רבים, כי הם דומים לפעלים הרבעיים.

פסוק ה

יתן - הטעם שינצח האויב.

פסוק ו

נרננה - כל אחד מאנשי דוד יאמרו לו כך, כי כ"ף בישועתך לנגדו.

ובשם אלהינו נדגול - ירום דגלינו בעת שימלא השם כל משאלותיך.

פסוק ז

עתה - דברי כל אחד כן ידברו או הם דברי המשורר ברוח הקדש והוא הנכון בעיני.

ומשיחו - הוא דוד, או המשיח בנו ובמה יענהו בגבורת הישועה שתעשה ימין השם לא ימין דוד, בעבור הבא אחריו.

פסוק ח

אלה ברכב - יבטחו ובי"ת השם לשון צחות, כמו: לחמו בלחמי.

פסוק ט

המה כרעו - כנגד אנשי הרכב.

ונפלו - כנגד אנשי הסוסים, כמו ויפל רוכבו אחור.

ואנחנו קמנו - מגזרת: וקם הבית.

ונתעודד - ונתגאה ונתרומם כי מעודד הפך משפיל.

פסוק י

ה' - יש אומרים: כי המלך דבק עם הושיעה וזה איננו נכון בעבור האתנח. ואחרים אמרו: שהוא הפוך ביום קראינו ה' הושיעה, כמנהג תופשי המלחמה בבואם.

יעננו - המלך שהוא דוד אמן כן יהיה וזה על דרך ברוך הבא כאשר אפרש. והנכון שהוא הושיעה אותנו כי השם יודע מחשבתו וככה אנא ה' הושיעה נא והפעול איננו כתוב והמלך הוא השם שהוא המלך באמת, כי דוד משיחו הוא.