אבן עזרא על תהלים ח

<< · אבן עזרא על תהלים · ח · >>

פסוק א

למנצח על הגתית, ה' אדונינו - זה המזמור נתנו למשפחות עובד אדום הגתי שהוא מבני לוי, כמו לידותון, או פיוט תחלתו הגתית מתפארת והדומה לה. ורבי משה אמר: כי הוא כלי יתיחס אל משפחת עובד אדום הגתי. ולהתיחס ככה לא מצאנו. ומהבילים אמרו: על ניגון הדורכים גת.

פסוק ב

ה' אדונינו - בעבור שאמר: תמשילהו במעשי ידיך.

מה אדיר - דבר פלא.

ומלת תנה – שם הפועל, כמו: מרדה מצרימה כאילו אמר: תת הודך על השמים.

פסוק ג

מפי - א"ר משה: כי טעם מפי עוללים אם לא ידברו בפיהם, הם בעצמם יודו לחסדיך כי תכלכלם ותפרם ותרבם בגופם באורך וברוחב. והנכון בעיני: בעבור היות אדם נכבד מכל נבראי מטה אמר כן, כי מעת שיחל הנער לדבר וזה טעם מפי עוללים אז תחל מתכונתו לקבל כח הנשמה החכמה עד שתשכל בשקול דעתה כח בוראה, כי תחזק הנפש יום אחר יום וזה טעם יסדת עוז.

וטעם למען צורריך – לבטל דברי המכחישים האומרים: אין אלוה, וזה טעם להשבית אויב ומתנקם, על המאמינים בשם בדבור או במעשה.

פסוק ד

כי - ידוע כי שבעה מעונות למאורות ולחמשה כוכבי לכת והמעין השמיני לצבא גדול והתשיעי לגלגל המזלות ההולך ממזרח למערב והעשירי כסא הכבוד, על כן כתב: מעשה אצבעותיך, כי הם עשר והזכיר הירח והכוכבים ולא הזכיר השמש, בעבור כי אין יכולת לעין לראותם יומם בעבור אור השמש.

ויש אומרים: כי טעם הודך – על השמש כי היא הבריאה הגדולה והנה לא יראה ביום, כי אם אחד ובלילה יראה צבא גדול מאד.

פסוק ה

מה - ידוע כי הירח ואחד עשר כוכבים הנקודה בעגולה מהגלגל וכל הארץ כנקודה שלא תתחלק כנגד הרקיע, ובן אדם נחלק שלא יקבל חלוק כנגד כל הארץ, על כן: מה אנוש כי תזכרנו, דרך בזוי והטעם: אחר שיש לך בריאות גדולות ונכבדות מהאדם, איך שמת לב לתת לו כבוד.

פסוק ו

ותחסרהו מעט מאלהים - המלאכים והכלל כאשר אמר דניאל: אלהין די מדרהון עם בשרא לא איתוהי.

וכבוד והדר תעטרהו - בעבור כח נשמת חיים שנפח בו, שהיא עליונה ואיננה גוף על כן לא תמות.

פסוק ז

תמשילהו במעשי ידיך - בארץ לבדה כאשר יזכירם אחר כן.

ויש אומרים: כי כל שתה תחת רגליו – המתכת והצמחים.

פסוק ח

צנה - הזכיר הצאן והאלפים, בעבור צרכו למאכלו ומלבושו יותר מרכיבת הסוסים והחמורים ואחר כן הזכיר חיות השדה ושדי, כמו שדה, על דרך כל אצילי ידי.

ומלת בהמות – כוללת לא כאשר אמר יפת: כי הבהמה היא האוכלת עשב. והנה מה יעשה: ליש גבור בבהמה?!

פסוק ט

צפור - ואחר כן הזכיר העוף, שיעוף למעלה הימנו והדג שיצוף למטה הימנו.

וטעם עובר ארחות ימים – שבחכמתו עושה ספינות ויכיר ארחות ימים, והזכיר זה, בעבור שיצוד הדגים בלב הים. ויש אומרים: כי על הדג ידבר שישוב עובר ארחות ימים.

פסוק י

ה' - פעם אחרת ככה בכל דור ודור, כי הארץ לעולם עומדת.