אבן עזרא על ישעיהו/נבואת נחמו נחמו עמי

נחמו נחמו עמי

נַחֲמוּ! נַחֲמוּ! - עַמִּי -

נדבקה זאת הפרשה, בעבור שהזכיר למעלה כי כל אוצרות המלך, גם בניו יגלו לבבל, על כן, אחרי זאת - הנחמות.

ואלה, הנחמות הראשונות, מחצי הספר, על דעת רבי משה רבי משה אבן גּאקטילה - על בית שני.

ולפי דעתי: הכל - על גלותינו, רק יש בתוך הספר דברי גלות בבל, לזכר כי כורש ששלח הגולה,

ואולם באחרית הספר דברים הם לעתיד - כאשר אפרש.

ודע, כי מעתיקי הַמִּצְּוֹת ז"ל זכרם לברכה (ולא: 'זה לשונם' תחילת ציטוט) אמרו כי ספר שמואל - כְּתָבוֹ שמואל.

והוא אמת - עד אבל רק עד שמואל, אחרי שאול ודוד במערה "וימת שמואל".

והנה, דברי הימים יוכיח לגבי הויכוח על משמעות הנבואה בישעיהו, ואם נכתב על ימי בית שני, ששם דור אחר דור לפני זרובבל...

והעד וקיימת עדות הסותרת לכאורה את דעתי, מהפסוק: נבואת שמעו מלכים אלי (ותאמר ציון עזבני ה') מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ, שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲווּ...

ויש להשיב - כאשר ישמעו שם הנביא, ואם איננו אין הוכחה מפסוקים אלו לתקופת כורש, שהרי מדובר בכל מקרה בתקופה עתידית שבו ישעיהו לא יחיה בה?! והמשכיל יבין.

ומלת נחמו - דברי השם לנביאו, או לגדולי העם.

וטעם פַּעֲמַיִם - דרך מהירות, או רגע אחרי רגע.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.