אבן עזרא על במדבר כ ח

| אבן עזרא על במדבר • פרק כ' • פסוק ח' |
• ח •

קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃

"קַח אֶת הַמַּטֶּה" - יש בכאן פירושים רבים:

יש בדברי יחיד, בעבור שאמר לישראל "שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים" והם בני אברהם יצחק ויעקב, ואילו היה כן, למה אמר להם עוד ממרים הייתם. ואחרים אמרו: כי מלת וְדִבַּרְתֶּם כמו והכיתם וכמוהו וַתְּדַבֵּר אֶת כָּל זֶרַע הַמְּלוּכָה ואין זה נכון, כי המלה מגזרת דבר או מן יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ. והנה פירוש ותדבר כמו ותאבד, וכן בספר השני. והנה פירוש ודברתם אל הסלע - ואבדתם. ועוד אם כן הפירוש, למה נענש משה גם הם השיבו בעבור שהכה פעמים. אם כן למה נענש אהרן.
ויאמר רבי משה הכהן הדרשן ז"ל הספרדי, יש אותות נעשות בדבור ויש בפועל ודבור כמו מלת אלישע והשם צוה שיקח המטה להכות בסלע, כמשפט הצור והוסיף מלת וְדִבַּרְתֶּם להוציא המים במכה ובדבור ובעבור שהכעיסו ישראל אמר להם: הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם והיתה דעתו כי אין יכולת בנו להוציא מים מהסלע כי אם בכח השם. והנה לא פירש דבורו היטב וחשבו אנשים בלבם כי דבורו שלא יוכל השם להוציא מים מן הסלע וזה טעם אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי והביא ראיה מדברי המשורר, שאמר: כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִשְׂפָתָיו והנה החטא היה בביטואו לא במכה. גם זה איננו נכון, כי משה אמר זה ולמה נענש אהרן. ועוד, כי אין במעשה זכר דבור והראיה שהביא איננה ראיה, כי אין פירוש כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ כי אם אל השם, וכן כתוב וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ וזה פירוש וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה והטעם שהקציפו השם, וכן כתוב הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה'. וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם כי המרו את רוח השם ויגזור על משה שלא יכנס לארץ.
ואחרים אמרו: כי הדבור אל הסלע שאיננו שומע, איננה כי אם במכה. ואם כן למה נענש משה.
ואחרים אמרו: בעבור שלא אמרו שירה כמו עֲלִי בְּאֵר עֱנוּ לָהּ וזה טעם אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם.
והאחרים אמרו: כי השם צוה שידברו והם לא דברו רק הכה משה, על כן נענשו שניהם, ונאמר להם "מְעַלְתֶּם" "מְרִיתֶם" "לֹא הֶאֱמַנְתֶּם" "לֹא קִדַּשְׁתֶּם".
ואנשי שקול הדעת אמרו שלא יתכן שיהיה שליח השם ימיר דבור השם ואם הוא המיר, איך נאמין בתורתו. גם אלה לא דברו נכונה, כי אילו היה מחליף במצוה מיד היה נענש, כי הנה נענש על דבר שאינו מצוה לעולם ולא תורה לישראל ולא נעשה בזדון רק בשגגה, בעבור שהכעיסוהו ישראל. וכן אמר גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם.
ואחרים אמרו כי ישראל אמרו שיוציא מסלע אחר וראייתם הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה ומשה פחד להחליף דבור השם ובעבור שלא האמין להוציא מים מן הסלע שאמרו, על כן נענש וזה טעם לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, גם זה הפירוש איננו נכון, כי הכתוב אמר מְרִיתֶם אֶת פִּי והנה לא מרו.
והפירוש הנכון בעיני אגלנו ברמיזות. דע, כי כאשר ידע החלק את הכל ידבק בכל ויחדש בכל אותות ומופתים, ואמת כי השם אמר למשה ולאהרן: וְדִבַּרְתֶּם ולא דברו בעבור מריבת העם עם משה, והנה החלק חלק והכה הסלע ולא יצאו מים עד שהכהו פעם שנית, והנה לא קדשו השם ומרו ומעלו בשגגה. גם יוכל המפרש לפרש ויבטא בשפתיו על משה, כי על כן נענש כי לא היה ראוי שידבר דבר עד שימלא שליחות השם, גם יהיה דרש קדמונינו ז"ל, כי החטא היה בעבור שאמר: שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים וְרָמְזוּ זֶה הַסּוֹד.

"עַל הַסֶּלַע" - שהודעתיך, או הנמצא סמוך למחנה.

"וְנָתַן מֵימָיו" - בעבור מימיו טעו רבים ואמרו: כי זה הסלע הוא הצור ואלה עורי לב, כי הצור הוא בחורב וזה הסלע היה בקצה ארץ אדום, כי בקדש היה. גם יתכן לפרש מימיו, המים שאתן בו.