לדלג לתוכן

ביאור:בריאת האדם - כלל ופרט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Tnk1/tora/brejit/br-0103)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




בריאת האדם מתוארת בקיצור בבראשית א כו-לא: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ'.  וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.  וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים 'פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ'.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים 'הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:  לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה.  וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה'; וַיְהִי-כֵן.  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי.".

בפרקים ב-ג מופיע סיפור יצירת האדם בפירוט רב יותר, ולאחריו סיפור גן-עדן. יש כמה דרכים להסביר את הקשר בין הסיפורים; כל הסבר משפיע על הפרשנות של הפסוקים בכל אחת מהפרשות:

1. פרקים ב-ג מפרטים את פרק א

[עריכה]

לפי אפשרות זו, הסיפור המלא של בריאת האדם כתוב בפרקים ב-ג, ופרק א מביא רק תקציר, כדי לשלב את מעשה בריאת-האדם במעשה בריאת-העולם:

  • ה' יצר קודם את האדם-הזכר (ב 7) ואחר-כך את האישה-הנקבה (ב 18-25). בבראשית א כז נכתבה רק התוצאה הסופית - נכתב בקיצור שהאדם נברא "זָכָר וּנְקֵבָה".
  • ה' בהתחלה ציוה על האדם להיות בגן-עדן עם אשתו בלבד, ולא ציוה עליו להוליד ילדים (ב8, ב15-17). לאחר החטא, ה' ציווה על האישה להוליד בנים בעצב (ג 16), וגירש את האדם ואשתו מגן-עדן אל העולם הגדול (ג 24). בבראשית א כח, נכתבה רק התוצאה הסופית - נכתב בקיצור שה' ציוה על אדם ואשתו להוליד הרבה ילדים ולמלא את כל העולם - "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ".
  • ה' בהתחלה ציוה על אדם לאכול רק מעצי-פרי (ב 16). לאחר החטא, ה' ציוה על האדם לאכול גם את עשב השדה, דבר שכרוך בעבודה קשה, בזיעת-אפיים (ג 18). בבראשית א כט נכתב רק המצב הסופי - נכתב בקיצור שה' ציוה על אדם ואשתו לאכול גם עשבי-זרעים וגם עצי-פרי: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע:  לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה". ע"ע התפריט של אדם וחוה לפני החטא ואחרי החטא .

לפי זה, המשפט (בראשית א לא) "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד" נאמר אחרי שה' גירש את האדם מגן-עדן. לפי זה, המצב הנוכחי של העולם, שבו האדם יודע טוב ורע, נמצא מחוץ לגן-עדן, מתרבה וכובש את העולם, הוא המצב שה' רצה ליצור מלכתחילה. ה' אסר על האדם לאכול מהעץ, כדי שלא יקדים את המאוחר, או דווקא כדי שיתפתה לאכול אותו (ע"ע דעת טוב ורע תשובה גז ).

2. פרקים ב-ג קרו אחרי פרק א

[עריכה]

לפי אפשרות זו, הסיפור המלא של בריאת האדם מורכב מפרקים א, ב, ג לפי הסדר שבו הם כתובים:

  • האדם נברא דו-מיני (בראשית א כז) - "זָכָר וּנְקֵבָה". לאחר מכן ה' הפריד את האדם לשני חצאים - זכר לחוד ונקבה לחוד (ב 18-25).
  • ה' בהתחלה בירך את אדם ואשתו שיולידו הרבה ילדים, ושימלאו את כל העולם (בראשית א כח) - "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ". אך המצוה למלא את העולם לא נועדה לאדם עצמו, אלא לילדיו. אדם עצמו היה אמור "לפרוש לפנסיה מוקדמת" ולהישאר בגן-עדן עם אשתו. רק לאחר שהאדם חטא - ה' גזר על האישה, שהפריה והרביה כבר לא תהיה מבורכת, אלא מלווה בכאב ובעצב (ג 16); וגירש את האדם מגן-עדן וסגר בפניו את השערים (ג 24).
  • ה' בהתחלה קבע, שהתזונה של משפחת האדם תהיה מורכבת מעשבים ופירות (בבראשית א כט) : "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:  לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה". לאחר מכן הוא נתן לאדם עצמו את גן-העדן (כמו בסעיף הקודם), כך שהוא עצמו יוכל לאכול פירות מהעצים ולא יצטרך להתאמץ ולזרוע זרעים, ורק הילדים שלו, שיצאו מגן-עדן למלא את העולם, יצטרכו להתאמץ ולעבד את האדמה. לאחר החטא, ה' גירש את האדם מגן-העדן, וקבע שהוא יצטרך להתפרנס בעיקר מעשבי-זרעים ומ"זיעת אפיים".

3. כל פרשה מתארת בחינה אחרת

[עריכה]

לפירוט ראו במאמרו של הרב מרדכי ברויאר - לימוד פשוטו של מקרא.

מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-11-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-0103