ביאור:מבנה משלי ה

דקויות

פרק ה כולו נאום אחד, המזהיר את הקורא מנשים זרות ומעודדו להשקיע בקשר עם אשתו. ניתן לחלק את הנאום לכמה חלקים:

פסוקים 1-6: תיאור הפיתוי - מה הן דרכי הפיתוי שבהן משתמשת האשה הנואפת, מדוע היא כל כך מושכת?

• פסוקים 1-2: שמור בחכמה על האזניים ועל השפתיים, כי הם מוקדי הפיתוי העיקריים:
• פסוקים 3-4: הנשיקות של האשה הזרה, וכן הדברים שהיא אומרת, מתוקים ונעימים, אך בסופו של דבר מובילים לתוצאה מרה וכואבת.
• פסוקים 5-6: האישה הזרה מובילה את כל ההולכים עמה למוות, אך כדי שלא תוכל לעזוב באמצע הדרך ולחזור לחיים, היא תוביל אותך במעגלים משתנים שאינך מכיר, ולא תדע איך לצאת מהם.

פסוקים 7-14: "סור מרע" - עצות מעשיות, איך להינצל מהפיתוי:

• פסוקים 7-8: להתרחק מהאשה הזרה, לשמור על איסור ייחוד.
• פסוקים 9-10: לחשוב על החופש שלך - כשאתה נכנע לפיתוי - אתה למעשה נותן את כוחות הגוף והנפש שלך לאחרים, והם יכולים לעשות איתם מה שהם רוצים. את כבר לא שולט בעצמך - אחרים שולטים בך. תחשוב על כל ההישגים שהישגת במשך השנים - כל הכבוד והכוחות שצברת - האם אתה באמת רוצה שזרים ישלטו בכל זה?

• פסוקים 11-14 - לחשוב על העתיד שלך: חשוב על ימי הזיקנה - מה תרגיש כשתהיה זקן? תענוגות הגוף כבר לא יעניינו אותך - האם לא תצטער על כל השנים הטובות שבזבזת על דברי הבל?

פסוקים 15-19: "עשה טוב" - עצות מעשיות, איך להפנות את היצר לאפיקים חיוביים:

• פסוקים 15-17: לעסוק בפעילות יצירתית-מקורית ולהפיץ את יצירותיך ברבים. מי שעוסק בפעילות כזאת - אין לו זמן לתת את כוחות החיים שלו לפיתויים זרים (וזרות).
• פסוקים 18-19: להתחתן ולהשקיע בשיפור האהבה עם בת-הזוג.

פסוקים 20-23: הצד האלהי - לכוון את נקודת המבט כלפי מעלה, אל ה': לזכור שה' רואה אותך תמיד, ולא תוכל להתחמק מלתת דין וחשבון על עוונותיך; לכל חטא יש מחיר.

-

מעבר לפירוש הפשוט, האישה הנואפת היא גם משל לתאוות גופניות ורוחניות שונות (ראו אשה זרה ונכריה בספר משלי), ובפרשנות זו הפרק פונה גם לקוראִים וגם לקוראוֹת.

הקבלות

1. בפרק ב הבטיח החכם, שהתבונה תעזור לך להינצל מפיתויי נשים זרות, (משלי ב יא): "מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה... ""לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה"*. בפרקנו הוא מקיים את ההבטחה, ונותן עצות מעשיות איך להיזהר מפיתויים (ראו "דקויות").

2. הפרק רומז לשמשון הגיבור (ראו שופטים טז; ע"פ ר' אליהו שץ, פירוש אליהו על משלי). שמשון התאהב באישה זרה ושמה דלילה, והיא ניסתה פעמים רבות לפתות אותו במתיקות שיגלה לה את סודו: כי נופת תטופנה שפתי זרה, וחלק משמן חכה. אולם הקשר עמה הביא על שמשון עינויים: ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות, ובסופו של דבר היא הביאה עליו את מותו: רגליה יורדות מוות, שאול צעדיה יתמוכו. הפלשתים הרשעים אסרו אותו בחבלים: עוונותיו ילכדונו את הרשע, ובחבלי חטאתו ייתמך. הפלשתים האכזרים לקחו את שערו ההדור: פן תתן לאחרים הודך, ושנותיך לאכזרי. הם העבידו אותו בפרך כטוחן בבית האסורים: פן ישבעו זרים כוחך, ועצביך בבית נכרי; וברגעיו האחרונים הוא צעק בצער: ונהמת באחריתך, בכלות בשרך ושארך. הוא הצטער שלא שמע בקול הוריו שהזהירו אותו מפני בנות הפלשתים: ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ ליבי, ולא שמעתי בקול מוריי ולמלמדיי לא הטיתי אזני, ולכן היה ללעג ולקלס בתוך קהל הפלשתים: כמעט הייתי בכל רע, בתוך קהל ועדה. אילו לפחות היה נשאר נאמן לאשתו הראשונה - אשת נעוריו - לא היה נופל בפח של דלילה: יהי מקורך ברוך, ושמח מאשת נעוריך... ולמה תשגה בני בזרה, ותחבק חיק נכריה?

"היזהר!", אומר החכם, "אפילו שמשון הגיבור הובס על-ידי פיתויי אישה, אז אל תשלה את עצמך שאתה תצליח להתגבר עליהם!".

3. שלושה פרקים סמוכים בספר משלי - ה, ו, ז - מזהירים מפני ניאוף. להשוואה בין הפרקים ראו ביאורנו לפרק ז.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/05-0