תשובות הרשב"א/חלק ד/רלג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן רלג[עריכה]

מונטוסון.

שאלת: מי שכתב לאשתו מתנה לחוד, וכתוב בה שעבוד נכסים, כחוב דעלמא. אם בא בע"ח מאוחר של בעל לגבות, יש כח ביד האשה לגבות היא תחילה, או שמא בע"ח יכול לטעון: בעלך פרעך; כיון שכתוב בשטר: נתתי לך כך וכך?

תשובה: כיון שיש בה שעבוד נכסים, הרי הוא כחוב דעלמא, ומה שכתוב: נתתי לה; לא מחמת שכבר נתן לה אותו הסך, שא"כ על מה שעבד נכסיו, והוא כבר נתן, ובא הממון לידה. אלא שהודיע שלא חייב עצמו לה, מחמת שלוה ממנה, או שהכניסה לו ממון זה, אלא שרצה להשביחה ולכבדה, וליתן לה משלו. וחייב עצמו לה בכך, ושעבד לה נכסיו. ומ"מ, אם אינה יכולה לגבות בחיי הבעל, אף על פי שהיא קודמת בשעבוד, מי שזמן הגבייה קודם, [קודם] הוא וגובה. אא"כ הוא דבר ששעבד לה באפותיקי מפורש, דבעל אילו בעי לזבוני' נכסי', מצי מזבן, ואין האשה יכולה לעכב כדאי' בכתובות.