תשובות הרשב"א/חלק ד/צא
סימן צא[עריכה]
שאלת: מי שנשבע: שלא ישא אשה עד זמן ידוע, מי מדמי לה לההוא ירושלמי שהביא הרב ז"ל בהלכות בפסחים: שבועה שלא אוכל מצא כו'? דהכא נמי כיון שלא נשבע שלא ישא לעולם, אלא עד זמן ידוע, אין זה נשבע לבטל את המצוה.
תשובה: שבוע' היא חלה, שאין זה, נשבע לבטל את המצוה. דאפשר לקיים זה וזה. ולא זו בלבד, שאין זמנה בהול, אלא אפילו במצוה שזמנה בהול, כמילה ביום הח'. אם נשבע שלא ימול בבקר עד ארבע וחמש שעות, או שנשבע שלא יאכל מצה שעה ראשונ' של לילה, מקיים שבועתו, משתהא עד זמן שנשבע. וכ"ש זה שאין זמנו בהול.