תשובות ריב"ש/תקיד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תשובה תקיד[עריכה]

עוד שאלת לבאר דעתי באותן פאנדי"ש של בשר שאופין אותן על ידי א"י בתנוריהן של א"י שנחלקתם בהם כי יש בכם מי שאוסר ואף אם הוסק התנור על ידי ישראל אא"כ הניח ישראל כמו שכתב הרשב"א ז"ל בספר תורת הבית אין צריך לומר כשהוסק התנור על ידי א"י אלא שהישראל הטיל קיסם בתנור בשעה שהסיקוהו כמו שנהגו כן כדי להתיר את הפת. ויש בכם מי שמתיר ואומר כדי לקיים המנהג שעושין כן שכיון שהפורני אופין בו בשכר לכל הבא אין כאן משום חתנות דבמלאכתן הן עוסקין. ועוד שרוב האופין שם בערב שבת הן בנות ישראל ואע"פ שהכותית מנחת הפאנד"ה בתנור היהודיות עומדות על גבה ומשגיחות עליה ולפעמים מסייעות בבשול זהו תורף דבריך:

תשובה נראה לי כדברי האוסר שכבר הסכימו כל המפרשים ז"ל שאין שגירת התנור מועיל אלא בפת וכמו שאמרו (ע"ג ל"ח:) בפת ג' מלאכות יש בו הלכך *(עי' מ"ש הגרי"פ שם שכ"ה גיר' השאלתות) האי ריפתא דשגר א"י ואפה ישראל שגר ישראל ואפה א"י וכו' לפי שהיא מלאכה מיוחדת בפת אבל בשאר המתבשלים אין שגירת התנור ולא הדלקת האש מעלה ומורדת אלא ההנחה דוקא *(ב״י יו"ד סי' קי"ג בסד"ה ולא אסרו. שו"ע שם ס"ז) כדתניא התם ישראל שהניח בשר על גבי גחלים בא א"י ומהפך בו עד שיבא מבית הכנסת ומבית המדרש ואינו חושש וכן שופתת אשה קדרה על גבי כירה ובאה כותית ומגיסה עד שתבא מן השוק או מבית המרחץ ואינה חוששת דאלמא דעשיית האש בלחוד לא מהני אין צריך לומר דבהשלכת קיסם בלחוד לא מהני כי מה שנהגו להתיר בהשלכת קיסם היינו בפת דוקא דחשיבי ליה כשגירת התנור כיון שמקרב הבשול מעט ואף בהתר זה לא הסכימו הכל בו אלא שאמרו דמשום חיי נפש הקלו בפת אבל בבשר ושאר דברים לא. והטעם שנסמך עליו המתיר שכיון שהפורני אופין בו בשכר לכל הבא אין כאן משום חתנות טעם זה נכון לאמרו בפת שכך אמר הרא"ה ז"ל להתיר הפת שלנו בפורני הנעשה לשכר אף בלא השלכת קיסם כמו שהתירו פת פלטר מטעם זה *(עי' מ״ש ע"ז הב"י שם סס״י קי"ב בד"ה וכתב הריב"ש) אבל בשאר המתבשלים אין טעם זה כלום דמשום חיי נפש הקלו בפת ובמקום שאין פלטר ישראל וכמו שהוזכר שם בגמרא (ל"ה:). והטעם האחר שאמר שהיהודיות עומדות על גבה ומשגיחות עליה ולפעמים מסייעות בבשול בזה כשהיהודיות מסייעות בבשול קודם שיגמר הבשול כמאכל בן דרוסאי על ידי הנחת הכותית כדעת רבינו חננאל ז"ל שתפסו האחרונים ז"ל בעקר אז מותר כל שתהיה הישראלית מקרבת הבשול קורבה הניכרת או שתוציאנה מן התנור ותחזירנה הישראלית טרם יתבשל כמאכל בן דרוסאי אבל בזולת זה ראוי לאסור דהו"ל תחלתו וגמרו ביד א"י ואין עמידת היהודית על גבה מעלה ומורידה כלום לבטל טעם חתנות. ועוד דאפילו בדברים המועיל עמידה על גביו גבי חרש שוטה וקטן כגון גבי כתיבת הגט אמרינן דבא"י לא מהני דא"י אדעתא דנפשיה קא עביד כדאיתא בפרק המביא תנין (כ"ג.) ולכן אם נהגו היתר בזה טוב לבטל המנהג דכי נהגו במקום אסורא לא שבקינן להו כדאיתא בפרקא קמא דר"ה (ט"ו:) ואין זו הלכה רופפת שיבטלנה המנהג וכדאי הוא הרשב"א ז"ל לסמוך עליו במה שכתב בהדיא בלי חולק בספרו אשר פשט ברוב ישראל נאום דורש שלומך נאמן אהבתך יצחק ב"ר ששת זלה"ה: