תשובות ריב"ש/תנ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מה שכתב רש"י ז"ל בסדר ויקרא (א. ב.) ברייתא היא בת"כ *(וכ"ה במנחות (ה:) ובתמורה (כ"ט.)) ופירושה כשהוא אומר למטה אם עולה קרבנו מן הבקר שאין ת"ל כלומר שלא היה צריך להשמיענו דבר שהרי כתוב למעלה מן הבקר ע"כ יש לנו לומר שבא להוציא את הטרפה וכן דורש *(וכ"ה בבכורות (מא:)) זכר להוציא את הנקבה וכשהוא אומר בפרשה האחרת בעולה זכר שאין ת"ל כלומר שלא היה צריך שהרי כבר נאמר זכר למעלה א"כ יש לנו לומר שבא להוציא טומטום. פי' מחפורת של צריף הוא הקרקע שחופרין ממנו צרי"ף שהוא אלו"ם ועושים מן העפר ההוא כלי חרס ובולעים הרבה *(וכ"כ רש"י (בע"ג ל"ג:) בד"ה מחפורת). קנקן וחבית כלי חרש הם על הסתם ומכניסין בהן יין לקיום ואפשר שיש אי זה שנוי בצורתם. וכובא ג"כ פרש"י ז"ל בפרק במה טומנין במסכת שבת (מ"ח.) שהוא קנקן ונראה שם שהוא כלי שאינו מכוסה למעלה *(עי' ערוך ערך כבא ובמוסף הערוך שם) וכן נראה שכולל בין של חרס בין של עץ אלא שמשנת נודות הכותים וקנקניהם (ע"ג כ"ט:) הוא בקנקנים של חרם. גם כד היינו חבית אלא שהוא קטן ממנו כמו שאמר בב"ק פרק המניח את הכד (כ"ז.) פתח בכד וסיים בחבית הא קמ"ל היינו כד היינו חבית למאי נפקא מינה למקח וממכר. ומוכח התם שהחבית גדול והכד קטן וכן בפ"ב ממסכת י"ט (ט"ו:) יצתה כת ראשונה אמר הללו בעלי פטסין יצתה כת שניה אמר הללו בעלי חביות יצתה כת שלישית אמר הללו בעלי כדין יצאת כת רביעית אמר הללו בעלי לגינין. נראה שהפטס היא חבית גדולה והחבית אינה גדולה כמוה וכד יותר קטן מן החבית. פי' ביצה מרוקמת היא מלשון רוקמתי בתחתיות ארץ שהתחיל להיות אפרוח נוצר ממנה ואז אסורה כל הביצה שאע"פ שדם בצים מותר מן התורה זה כיון שהוא על החלמון אין זה דם בצים אלא דם האפרוח שהתחיל להתרקם אבל כשהיא על החלבון אינה דם אפרוח אלא דם בצים וזורק את הדם משום מראית העין ואוכל את השאר לדעת הגאונים ז"ל. פי' שומשמים הוא מין קטנית שקורין בארצנו גינגולי ואתם קורין אלגריאה. פירש פרגין הוא מין קטנית עשוי כמו רמון והוא מלא זרע כמו שומשמין וקורין לו בערבי כשכ"ש כך מפרש בערוך ורש"י ז"ל פירש שהוא מין קטנית ובלע"ז מא"ק וכן ספיר מין קטנית הוא. מה ששאלת מהו טרמילי"א ואראס"ה איני מבין בלשונכם ואיני יודע למה אתם קורין טרמיל"א ואראס"ה ואם עושין פת מהם הם ממיני הקטנית אחרי שאינו מחמשת המינים של דגן: