תשובות ריב"ש/תלה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אישאר. לדון שלמה בן לביא י"א

אדוני שאל ראובן שם יין בכפר אחד באוצר אחד שלו ואין יושב באוצר שום אדם לא כותי ולא יהודי ופתח האוצר סגור במפתח אחת לא בשתים ולא בשום חותם אחר ובכפר הנזכר יהודים מתעסקים הולכים ושבים ועושים מלאכתם אך אין לשום יהודי בכפר הנזכר בית ודירה קבועה ויהי היום והיהודים מתעסקים שם ראו פתח האוצר סגור בבקר ואחד כמו חצי היום מצאו הפתח פתוח וכותי אחר שהיה בונה קרוב לאוצר הנזכר טוען ומודה שהוא פתח האוצר הנזכר לשאוב מים מבור אחר שהיה באוצר הנזכר לעשות מלאכתו שאלת מה יהיה משפט היין אם הוא נסך אחר שנמצא פתח פתוח כל שכן שאפי' אם היה סגור כמו שהניחו ראובן לא היה בו חותם בתוך חותם ולא חותם ומפתח כי אם מפתח אחת לבד או אם ימצא שום צד להתירו מפני שיהודים שהיו מתעסקים שם היו עוברים ושבים בדרך אשר פתח האוצר פתוח אליו:

עוד שאלת על היין מבושל שהיה באוצר הנזכר בחביות בלתי סגורות ובלתי חתומות מה יהיה דינו אם יש לחוש שמא יחליפוהו הכותים באחר או לא ובארת שהיין האדום היה עדיין בגת עם החרצנים והזג:

תשובה אין ספק שהאוצר היה די לשמירתו לכו"ע במפתח אחד וא"צ לומר לדעת הרבה מן המפרשים ז"ל שמפרשים ההיא דבפרק אין מעמידין (עבודה זרה ל"א.) דתליא אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצרו של כותי ומלאהו יין ומפתח וחותם ביד ישראל רבי אליעזר מתיר בשתיה דמפתח או חותם קאמר ולדבריהם כל יין של ישראל משתמר בחותם א' או במפתח אחד דהא אפסיקא הלכתא התם בהדיא כר' אליעזר אלא אפי' לדעת המפרשים דר' אליעזר תרווייהו בעי מפתח וחותם ולדבריהם אין יינו של ישראל משתמר ביד עובד כוכבים אלא בשני חותמות או במפתח וחותם וכן נהגו עתה הכל להחמיר אעפ"כ בנדון זה שהיין של ישראל והאוצר של ישראל ואין האוצר בחצרו של עובד כוכבים הדבר ברור שהוא משתמר במפתח אחד אפילו בעיר שכלה עובדי כוכבים ואין ישראל דר בה שלא הצריכו שני חותמות או מפתח וחותם אלא במפקיד יינו ביד כותי שהכותי אפשר לו בביתו לטרוח ולזייף חותם וכן כשאוצר הישראל בחצרו של כותי ואין ישראל דר בחצר ואם ירצה העובד כוכבים יסגור דלת החצר ויזייף חותם האוצר או המפתח כרצונו אא"כ יש שם שני חותמות או מפתח וחותם דכולי האי לא טרח אבל כשיין הישראל נתון באוצרו ואין האוצר בחצרו של עובד כוכבים דבר ברור הוא שאין צריך שני חותמות ולא מפתח וחותם וכ"ש בנדון זו שהיה האוצר פתוח לרשות הרבים וישראל המתעסקים מחזרים בעיר ההיא ובדרך ההוא תמיד שבענין זה אפי' היה היין של כותי והאוצר של כותי מותר וכדתנן במסכת ע"ג בפרק ר"י (עבודה זרה ס"א.) המטהר יינו של כותי ונתנו ברשותו בבית שהוא פתוח לרה"ר בעיר שיש בה ישראל ועובדי כוכבים מותר בעיר שכלה עובדי כוכבים אסור ומפרש עלה בגמרא דאי איכא רוכלין ישראל מחזרין בעיירות אפילו בעיר שכלה עובדי כוכבים מותר. גם דעת הרבה מן המפרשים ז"ל דאפילו בלא מפתח ובלא חותם כלל מותר כל שהפתח נעול במנעול בלא מפתח כיון שהוא פתוח לרה"ר בעיר שישראל ועובדי כוכבים דרים שם או ברוכלין מחזרין בעיירות אפי' בעיר שכולה עובדי כוכבים. אלא שר"ת ז"ל מחמיר להצריך מפתח או חותם בההיא דהמטהר יינו של כותי. ונראה שדוקא במטהר יינו של כותי ונתלו ברשותו ר"ל של העובד כוכבים הוא שהצריך כן לפי שאף אם כתב לו העובד כוכבים התקבלתי והוי היין של ישראל מ"מ עדיין לשאר שהבית הוא לעובד כוכבים ואינו נתפס כגנב בכניסת הבית שהוא שלו אבל כשהיין והבית שהוא נתון בו הכל הוא של ישראל אין צריך לא מפתח ולא חותם שהרי אפילו נמצא עובד כוכבים עומד בתוך האוצר סמוך ליין היין מותר כיון שאין לו שייכות לא ביין ולא בבית וכדתנן בפרק רבי ישמעאל (עבודה זרה ס':) כותי שלמצא עומד מצד הבור של יין אם יש עליו מלוה אסור אין עליו מלוה מותר ואמרינן עלה בגמרא דכי אסרינן בשיש עליו מלוה הלי מילי בשיש לעובד כוכבים מלוה על היין כלומר שהיין מיוחד לפרעון חובו אבל אם אין היין מיוחד לפרעון חובו אעפ"י שיש לעובד כוכבים מלוה מותר דכיון שאין לעובד כוכבים שייכות לא בבית ולא ביין והוא נתפס כגנב על הכניסה לבית מירתת ולא נגע ליין וכדאמרינן נמי התם (ס"א:) ההוא כרכא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל (ועובד כוכבים) אשתכח עובד כוכבים דהוה קאי ביני דני אמר רבא אם נתפס עליו כגנב חמרא שרי ואי לא אסיר. אלא שלעולם יש לישראל לנעול אוצרו במפתח כדי שלא יכנס שם כותי שאם יכנס שם ונמצא עומד בצד היין אם יש לו לכותי טענה לומר שנכנס לאיזה דבר בענין שלא יתפס כגנב על הכניסה כגון שיאמר שנכנס שם מפני אימת ארי או פחד אויב או שנכנסה שם תרנגולתו דרך פתח או חלון שבענין זה היה היין אסור שכיון שאינו נתפס כגנב על הכניסה לא מסתפי ואפשר שנגע ביין כיון שהחביות פתוחות. ובנדון זה אעפ"י שהאוצר לא היה נעול במפתח ונמצא העובד כוכבים עומד בצד היין אפשר שלא היה נתפס כגנב על הכניסה לפי שהיה נשמט בטעלה שאומר שנכנס לדלות מים מן הבור שבאיצר לבנין ביתו וכיון שלא היה נתפס כגנב על הכניסה היה היין אסור מ"מ כיון שהבית היה נעול במפתח אפי' נמצא העובד כוכבים בצד היין מותר שהרי נתפס הוא כגנב על הכניסה שלא היה לו לשבור סגירת המנעול ולא לזייף במפתח אחר ולפתוח אוצר היהודי הסגור כדי לדלות מים מבורו וכיון שהוא נתפס כגנב על הכניסה הוא מתפחד וירא מליגע ביין ואין לו פנאי לנסך אפי' בחביות פתוחות דהו"ל כבולשת בשעת מלחמה והכל מותר (שם ע':) אא"כ יש הוכחה שנגע ביין כגון שהיו חביות סתומות ונמצאו פתוחות כדאמרינן בפרק השוכר (ע'.) הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא פתחו חבייתא טובא אמר רבא חמרא שרי מאי טעמא רוב גנבי ישראל נינהו דמשמע הא אי רובא עובדי כוכבים נינהו אסור אעפ"י שהיו נתפסין כגנבים והטעם הוא לפי שפתחו החביות הסתומות או כגון שידיו היו מלוכלכות ביין או בקצף הצף על היין דומיא דמאי דאמרי' ההם (ע':) ההיא רביתא דאשתכחא ביני דני דהות נקיטא אופי' בידה אמר רבא חמרא שרי אימר מגבא דחביתא שקלתיה ואע"ג דליכא השתא אופיא על גבא דחביתא אימר אתרמויי אתרמי לה בההיא שעתא וכתבו קצת מפרשים ז"ל דדוקא רביתא שאינה יודעת בטיב נסוך ולא מסרה נפשה למיגע אבל בגדולה מכי חזינן אופיא בידה לא תלינן לקולא הא לאו הכי שאינו הוכחה שנגע ביין כל שנתפס כגנב על הכניסה אפילו חביות פתוחות מותרות וכל שכן בנדון זה שלא נמצא העובד כוכבים בצד היין ולא בתוך האוצר ואין לנו להאמינו שנכנס שם לא הוא ולא אחר שאין עובד כוכבים נאמן באסורין לאסור המותר ולהתיר האסור ואפילו עד אחד ישראל אינו נאמן לומר לישראל נתנסך יינך כל שבעל היין מכחישו אלא בעוד שהיין בידו כגון שהוא שומר ולדברי ר"ת ז"ל (גיטין נ"ד: בד"ה אמר) אין צריך שיכחישנו אלא די באומר איני יודע ואיני מאמינך וגם בתוספות כתבו [בשם] רבינו יחיאל ז"ל שמלמדין בעל היין לומר איני מאמינך *(דברי רבינו יחיאל אלה הביא הסמ"ק והובא בב"י ובב"ח יו"ד סי' קכ"ז בד"ה ומ"ש ומלמדין וע"ש בש"ך סקט"ו) וכ"ש שעובד כוכבים אינו נאמן לעולם ואף אם נאמינהו שנכנס ג"כ יש לנו להאמינו שאומר שלא נגע ביין אלא שדלה מים ויצא ובנין ביתו מוכיח שאם נכנס לזה נכנס *(ב"י יו"ד סס"י קכ"ט בד"ה נודות שו"ע שם סעי' כ' וע"ש בט"ז סקכ"ט ובש"ך סקמ"א) כדאמרינן בפרק השוכר (ע':) בההוא פולמוסא דכיון דפתוח חבייתא טובא דאדעתא דממונא פתוח אלא שאף אם נכנס לזה הוא נתפס כגנב על הכניסה שלא היה לו לשבור המנעול בשביל דליית המים ולא לזייפו לפתחו במפתח שאינו של בעל האוצר כיון שהאוצר היה סגור במפתח וא"כ כל היין שבתוך האוצר מותר בין שהחביות פתוחות או סתומות בין שבגת כיון שנמצאו החביות והגת כאשר הניחום ואין הוכחה אחרת שנגע העובד כוכבים ביין: