תשובות ריב"ש/תכט
מה ששאלת על מה שהביא הרב אלפסי ז"ל בהלכות סוכה (פ"ג) הא דגרסינן בירושלמי (שם ה"ח) רב חייא בר אשי בשם רב המשכים לצאת לדרך מביאים לו שופר ותוקע לולב ומנענע מגלה וקורא בה וכו' והקשית איך מותר לצאת לדרך ביום טוב. יש לתרץ דמיירי בתוך התחום כגון שהלך לגנות ופרדסים לעמוד שם ולשמור פירות כדתניא במסכת יומא (ע"ז:) לענין יום הכפורים שומרי פירות עוברין עד צוארן במים וכן שם ההולך להקביל פני רבו וכו' ואע"פ שבגמרתנו העמיד רבי זירא בפרק לולב הגזול (סוכה ל"ח.) משנת מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב לכשיכנוס לביתו יטול על שולחנו בי"ט שני כלומר בחול המועד שנטילת לולב בו מדרבנן ודקדק זה מדקתני מי שבא בדרך ואי ביום ראשון מי שרי למיזל כמו שדקדקת אתה דמשמע ליה דמי שבא בדרך מחוץ לתחום ומדרך רחוקה קאמר הנה בירוש' לא דקדקו בזה כמו שלא היה מדקדק רבא בגמרתנו שהיה מעמיד משנת מי שבא בדרך בי"ט א' שנטילת לולב בו דאורייתא לפי שאפשר בתוך התחום כמו שאמרתי. ועוד שאפשר לחלק בין לשון משנת מי שבא בדרך ולשון הירושלמי מי שהשכים לצאת לדרך דלצאת לדרך משמע טפי מקום קרוב מלשון מי שבא בדרך *(עי' בת ס' סוכה שם בד"ה מדקתני. ועי' בחי' הרשב"א (ברכות ל'.) בד"ה הא דאסיקנא):