תשובות ריב"ש/תיז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

השאלה השניה למה מנעו רז"ל דרך התשובה באמרם הגזלנים ומלוה רביות אם החזירו אין מקבלים מהם. תשובתך חלילה אבל אמרו כן כדי שלא ימנע אדם מן התשובה כדגרסינן בפ' הגוזל במסכת ב"ק (צ"ד:) אמר רבי יוחנן בימי ר' נשנית משנה זו מעשה באדם אחד שבקש לעשות תשובה אמרה לו אשתו ריקה אם הוא עושה תשובה אפילו אבנטו אינו שלו ונמנע ולא עשה תשובה באותה שעה אמרו הגזלנים ומלוי רביות שהחזירו אין מקבלין מהן וכל המקבל מהן אין רוח חכמים נוחה הימנו. ומפורש שם בסוגיא שאם מה שגזלו הוא בעין עדין שאז מקבלים מהם אבל אם הגזלה אינה קיימת אז אין מקבלין מהם ומ"מ אע"פ שאין מקבלין מהן הם חייבים להחזיר כדי לצאת ידי שמים אלא שמדת חסידות שלא לקבל מהן כדי שלא ימנע מהן התשובה וזה לא נאמר אלא כשהם מתעוררים לעשות תשובה ולהשיב גזלתם אבל אם הם מחזיקים ברשעתם ואינם שבים בתשובה אז כופין להחזיר בב"ד ומקבלין מהן וכ"כ קצת מפרשים ז"ל ובתוספות כתבו שלא נאמר זה אלא בגזלנין ומלוה רביות שנתעסקו הרבה בדבר זה דכיון שנתישן בעברה זו אם אתה מחייבו למכור כל אשר לו ולשלם ימנע ולא יעשה תשובה וכאותו מעשה שהביאו בגמרא שאמרה לו אשתו אפי' אבנטך אינו שלך אבל בגוזל פעם ושתים או במי שהלוה ברבית לעתים מחייבין אותם לשלם שאין תשובתן של אלו קשה ולזה אמרו הגזלנין ומלוה רביות ולא אמרו מי שגזל או הלוה ברבית. ור"ת ז"ל אמר עוד דרבי כשתקן תקנה זו לדריה תיקן ולא לדורות הבאים דבכל מקום ששנו כלשון הזה בימי רבי פלוני נשנית משנה זו ר"ל לדריה בלחוד כההיא דאמרי' במסכת שבת (קכ"ג:) בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו וכן בשלהי פ' אלו מציאות (בבא מציעא ל"ג:) גבי הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד בימי רבי נשנית משנה זו ועוד הביא ראיות בדבריו כמו שכתוב בתוספות: