תשובות ריב"ש/תטז
בלשיט. לרבי יהודה אסקירה
עם היות לבי בל עמי לשמועה כי באה נפקד מן החכם אתי נ"ר בברצלונה בנו הגדול והוא כבן שמונה עשרה שנה בחור וטוב יבא שלום ינוח על משכבו עכ"ז לא אחשוך פי מלהשיב אמרים לשאלותיך:
השאלה הראשונה אשר שאלת איך נקשר עם צומות אסתר ההיא דאין מזכירין מעשה נסים דפרק אחרון דיבמות (קכ"א:):
מבואר הוא כי שנינו שם במשנה נפל בין למים שיש להם סוף ובין למים שאל"ם אשתו אסורה אמר ר"מ מעשה באחד שנפל לבור הגדול ועלה לאחר שלשה ימים פי' אצ"ל במי שנפל למים שאין להם סוף שאשתו אסורה לינשא כגון שנפל לים שהרי אפשר שלא מת אלא שעלה מצד אחר ואין אנו רואין אלא אפילו נפל למים שיש להן סוף כגון שנפל לנהר קטן או לבור שאם היה עולה היינו רואין אותו ובודאי שם הוא אעפ"כ אשתו אסורה שאפשר שחי הוא שנזדמנה לו מערה מתחת למים והביא ראיה רבי מאיר לדבריו ממעשה באחד שנפל לבור הגדול שהיה מים שיש להן סוף ועלה לאחר שלשה ימים וחכמים חולקין על רבי מאיר וסבירא להו דבמים שאין להן סוף אסורה שהרי יש לחוש שעלה מצד אחר ואנחנו לא נדע אבל במים שיש להן סוף מותרת כל שעמד שם שיעור שתצא נפשו שהוא שלש שעות ואמרו שם בגמרא תניא אמרו לו לרבי מאיר אין מזכירין מעשה נסים פי' אין להביא ראיה מהמעשה ההוא שמעשה נסים הי' ולא בנוהג שבעולם שמלבד מה שעמד במים היה שם דבר אחר שא"א להתקיים כדרך כל הארץ אם לא שנעשה נס לאיש ההוא ושאלו שם בגמרא מאי מעשה נסים כלומר אי זה נס נעשה לו מלבד עמידת תוך המים אילימא דלא אכיל ולא שתי כלומר שעמד ג' ימים בלא אכילה ולא שתיה והכתיב וצומו עלי שלשת ימים לילה ויום דאלמא שאפשר לאדם לעמוד שלשה ימים בלא אכילה ובלא שתיה ואין זה נס אבל הוא אפשר קרוב ומתרץ אלא משום דלא ניים פי' הנס היה באיש ההוא מלבד עמידת המים כשעמד ג' ימים בלא שינה וזה הוא נמנע על המנהג הטבעי אם לא בדרך נס ופלא דאמר ר' יוחנן האומר שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר כלומר מלקין אותו מיד שהרי נשבע לשקר שאי אפשר לו לקיים שבועתו ועבר משום שבועת שוא וישן לכשירצה זה הוא פי' הסוגיא ההיא האמורה בפרק אחרון מיבמות ולזה הביא ראיה המחבר שהזכרת שצומות אסתר היו שלשה ימים רצופין לילה ויום כי כן נראה דעת התלמוד כשהקשו והכתיב וצומו עלי שלשת ימים לילה ויום לאפוקי ממה שאמרו במדרש על וצומו עלי שלשת ימים לילה ויום וכי אפשר לאדם לעשות כן אלא שהיו מפסיקין מבעוד יום פירוש שלא היו ג' צומות רצופים לילה ויום אלא שקבלו ג' צומות בלתי רצופות כגון שני וחמישי ושני אלא שבכל אחד ואחד יפסיקו מבעוד יום כמו שאנו עושים בתשעה באב ובי"ה ולזה אמר לילה ויום אבל דעת בעל הגמרא שהיו שלשתן רצופים כמו שנראה מהסוגיא של מעלה: