תשובות ריב"ש/שסו
השאלה הו' אחר שהיא בקשה מיבם ליבם או לחלוץ ובקשה מן החצר שיבאו כל הנכסים במקום המשתמר ושלא יפסדו אם דין הוא שיוציאו הנכסים מידם:
תשובה דין זה מפורש בגמרא דכל נכסי בעלה הראשון המשועבדים לכתובתה אין ביד היבם למכרן אלא שהוא אוכל פירות ואם מכר או חלק עם אחיו לא עשה כלום כדאפסיק הלכתא בגמרא (כתובות פ"ב.) בין יבם ואח"כ חלק בין חלק ואח"כ יבם לא עשה ולא כלום אלא שנחלקו במתני' על הניח פירות התלושין דהוו מטלטלי אם ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות או יהיו כלן של יבם וזה המחלוקת תלוי במטלטלי אי משתעבדי לכתובה או לא דלר"מ דס"ל דמטלטלי משתעבדי לכתובה ימכרו וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות כדי שיהיו קיימין לאחריות כתובתה ולרבנן דס"ל דלא משתעבדי כלן של יבם ואין לה שעבוד עליהן כלל ואם כן עכשיו שכותבין בכתובות שעבוד מטלטלין וכל נכסי בעלה משועבדים לה הדין עמה שיוציאו כל הנכסים מידם וילקח בהן קרקע שיהיה קיים לשעבוד כתובתה והיבם אוכל פירות ואפילו כתובתה אינה אלא מנה והנכסים הם מאה מנה הדין כן כמו שמפורש בברייתא שהבאתי למעלה בשאלה החמישית *(ב"י אה"ע סי' קס"ח בד"ה ומ"ש ואפילו) ואפילו בחוב שהיה חייב לאחיו תניא הרי שהיה נושה באחיו מנה ומת והניח שומרת יבם לא יאמר הואיל ואני יורש החזקתי אלא מוציאין ממנו וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות ואע"ג דאמר רב נחמן עלה זו אינה משנה היינו משום דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה אבל לדידן דמשתעבדי מוציאין ממנו מדר' נתן וכ"ש במטלטלין שהם בעין והוא תופס אותן שמוציאין ממנו וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות ומה שבא בשאלה אחר שהיא בקשה מהיבם ליבם או לחלוץ אין הדין תלוי בזה ואין צורך לבקשתה דבין בקשה בין לא בקשה הדין כן: