תשובות ריב"ש/שסה
השאלה הה' אם יש ביד אבי היבמה שטרי חובות שנפקדו בידו מיד בעלה ואחר פטירתו נתן ומסר האב בידה השטרות אם הם נקראים תפסה היא:
תשובה תפיסה זו מועלת היא ואם מרשות הבעל או יורשיו היתה יכולה לתפוס כ"ש כשהוא פקדון ביד אחרים מחיים דבעל וזה מפורש בפ' הכותב (כתובות פ"ד:) דלר' טרפון דס"ל דתפיסה מהניא גבי מטלטלי דיתמי לכתובת אשה ולבעל חוב אפילו לאחר מיתה כל שלא באו לרשות היתומים אלא שהם בר"ה או בסמטא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אבל אם באו לרשות היורשים זכו בהם היורשים ומטלטלי דיתמי לב"ח לא משתעבדי ושוב אין תפיסה מוענת ואפ"ה ס"ל דאם היתה לאביהם מלוה או פקדון ביד אחרים ינתנו לכושל שבהן ולא יהבינן להו ליורשין אע"ג דפקדון כל היכא דאיתא ברשותה דמריה איתיה וברשות יורשים קאי כיון דלאו ברשותייהו ממש הוא יהבי' להו או לבעל חוב או לכתובת אשה ואע"פ שאם זכו בהן יורשין ובאו נרשותן אין תפיסה מועלת לבעל חוב ולכתובת אשה לגבות מהן כל שכן בנדון שנפנינו שאפילו באו לרשות יורש או היבם היתה תפיסה מועלת לה אין צריך לומר כשהיה פקדון ביד אחרים ובאו לידה שהיא תפיסה מועלת אמנם אם נשאלה שאלה זו לענין שומרת יבם האומרת מאיס עלי אין תפיסתה מועלת אא"כ היו השטרות האלה מנדוניתה ר"ל שהכניסה אלו השטרות עצמם נבעלה שהרי אין תפיסה מועלת אלא בבלאותי' קיימין אבל במה שנאבד מנדוניתה שאינו בעין אע"פ שהבעל קבל עליו אחריות אין תפיסתה מועלת בנכסיו ע"ז ואם נשאלה שאלה זו לענין מזונות מדאמרי' בכתובות (צ"ו.) אלמנה שתפסה מטלטלין למזונותיה מה שתפסה תפסה אין תפיסתה בנכסים אלו כלום שהרי אין שעבוד מזונותיה על נכסים אלו שהרי אין לה מזונות מבעל אלא מיבם ונכסים אלו לא משל יבם הם עד שיכנוס כיון שיש נבעלה אב שהרי אב קודם לירושה לכל יוצאי יריכו אלא שאם היבם ירצה ביבום אז יירש נכסי אחיו ואפילו במקום אב כרבנן דפליגי עליה דרבי יהודה בפרק החולץ (יבמות מ"א.) ואם נשאלה שאלה זו לענין כתובתה ר"ל לתפסן משכון לאחריות כתובתה אין תפיסתה כלום דהא קיי"ל כרבינא דאמר (כתובות שם) הני מילי למזוני אבל לכתובה מפקינן וכדאמר ליה רב יעקב בר נפתלי לרבינא הכי אמרינן משמיה דרבא כוותך וכתב הרי"ף ז"ל דבתפיסה דלאחר מיתה הוא דלא מהני כרבי עקיבא דאית ליה הכי בפרק הכותב אבל תפסה מחיים אפילו לכתובה לא מפקינן מינה והיינו ההיא דבפרק אלמנה נזונת (כתובות צ"ח.) דתפסה כסא דכספא לכתובתה ורבא גופיה דאמר הכא דלא מהניא אמר התם דמהניא והיינו משום דהוי מחיים והא דתנן בפרק האשה שנפלו לה נכסים (פ':) גבי פירות תלושין קדמה היא זכתה כבר פירשה רש"י ז"ל קדמה מחיים כי היכי דתקום כר"ע דהלכתא כותיה ולא לאחר מיתה וכר' טרפון ואם כן בנדון שלפנינו שהוא לאחר מיתה לא מהניא וכ"ש לדברי ר"א ובה"ג ז"ל שסוברין דלמזוני לא מהניא תפיסה אלא מחיים ולכתובה אפילו מחיים לא מהניא דכיון דמחיים נזונת מן המטלטלין תפיסה למזונות מהניא אבל כתובה דאפילו מיניה לא גביה ממטלטלי וכמו שמוכיח בקדושין (ס"ה:) ובנדרים (ס"ה:) *(עי' בר"ן שם בד"ה ומדאמרינן ובבה"ג ריש הל' כתובות (דף ס"ח) ליתא ההוכחה מנדרים) ליכא הפרישא בין מחיים לאחר מיתה דבכלהו לא מהניא וההיא דתפסה כסא דכספא לכתובתה התם שאני דניחא להו ליתמי דתשקול ליה בפרעון כתובתה כי היכי דתפסיד מזונות ולדבריהם הא דאמרי' בפרק הכותב (כתובות פ"ד:) אמר רב נחמן והוא שתפס מחיים אבעל חוב דוקא קאי ולא אכתובת אשה והא דתנן גבי שומרת יבם קדמה היא זכתה רבי טרפון היא ולדברי כלם אין תפיסה של שומרת יבם מועלת במטלטלין לאחר מיתת בעלה לגבות כתובתה מהם שהרי זכו בהן יורשין ומטלטלי לכתובה לא משתעבדי ואף ע"פ שעכשיו תקנו הגאונים ז"ל שתגבה כתובה ממטלטלין והיה ללו לומר דבשומרת יבם בין תפסה בין לא תפסה ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות כמו פירות מחוברין לדין הגמ' כבר כתב הרמב"ם ז"ל (פכ"ב מהלכו' אישות) שכיון שאין זה אלא מן התקנה שתקנו הגאונים ז"ל די שנחמיר שתגבה מן המטלטלין בעת גביית כתובתה אבל אין כח בתקנה זו למנעו מנכסי אחיו ולאסרן עליו באחריות זו שלא ישא ויתן בהם. ומיהו עכשיו שנוהגין לכתוב בכתובות מטלטלי אגב מקרקעי ומטלטלי משתעבדי מדינא ולא מן התקנה דתנאי שבממון הוא יש לדון ולומר בשומרת יבם שימכרו כל מטלטלי בעלה וילקח בהן קרקע והיבם אוכל פירות בין תפסה בין לא תפסה כדין השנוי במשנתינו בפרק האשה שנפלו לה הניח אחיו מעות ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות דס"ל מטלטלי משתעבדי לכתובה וכיון שכתובתה על נכסי בעלה הראשון ולא על השני כדמפרש טעמא בגמ' (פ"ב:) משום דאשה הקנו לו מן השמים צריך שיהיו כל נכסי בעלה קיימין אלא שהיבם אוכל פירות ואין די בשיהיו קיימין כדי שעור כתובתה דלמא משתדפי ותפסיד כתובתה כדתניא התם (פ"א:) מי שמת והניח שומרת יבם והניח נכסים בק' מנה אע"פ שכתובתה אינה אלא מנה לא ימכור שכל נכסיו אחראין לכתובתה *(ב"י אה"ע סי' צ"ג בד"ה ומדאמרינן):