תשובות ריב"ש/שנד
עוד שאלת ראובן היה דר במורסיי"ה ובא לדור באי"לג עם בני ביתו והשאיל לו שמעון בגדים ושמוש ערשא ודר לשם כמו שלשה שנים לאחר מכן חזר למורסיי"ה עם בני ביתו בלא ידיעת שמעון וכיון שידע שמעון שראובן הלך לו עשה מורשה שילך למורסיי"ה לבקש ממנו לפני בית דין של מורסיי"ה אותן החפצים שהשאיל לו וכן עשה המורשה תבע ממנו בפני דייני מורסיי"ה החפצים ההם והנתבע בפר בכל ואמר שלא היו דברים מעולם ודייני מורסיי"ה שלחו והודיעו לדייני איל"ג כי המורשה עשה תביעתו בפניהם ושהנתבע כפר בכל וכיון שידע שמעון שהנתבע כפר בכל בקש מדייני איל"ג שיחרימו בבית הכנסת על כל מי שיודע לו עדות בזה שיבא ויגיד ובאו עדים והעידו כפני דייני איל"ג כי הם ידעו בברור כי שמעון השאיל לראובן שמוש ערשא שני מטלפ"ש ומכסה אחד ושני סדינין ושבעה כרים ומט"לאף אחד קטן וחפצים אחרים ובקש שמעון מדייני איל"נ שיגבוהו מנכסי ראובן שיש לו באיל"ג שווי החפצים שהשאילו מאחר שכפר בכל ואח"כ באו עדים ודייני איל"ג לא רצו לעשות שום גביה לשמעון עד שידעו מהו הדין בזה:
תשובה אין ספק שראובן הוחזק כפרן כיון שכפר בפני דייני מורסיי"ה בלשון לא היו דברים מעולם ואחר כך באו עדים והכחישוהו דבשלמא אם אמר מתחלה אין לך בידי כלום או שקר אתה טוען היה יכול עתה אחר שבאו עדים לתקן דבריו ולומר החזרתי לך כמ"ש זה להרמב"ם ז"ל (פ"ו מהלכות טוען ונטען) אבל כיון שכפר בלשון לא היו דברים מעולם ובאו עדים והכחישוהו הוחזק כפרן ואין יכול לטעון עוד כלום באותן החפצים ונאמן שמעון עליהם לומר עדיין הם ביד ראובן גם בשווי החפצים נאמן שמעון כיון שראובן הוחזק כפרן לאותן החפצים כדאמרינן בפ"ק דמציעא (י"ז.) הוחזק כפרן לאותה אצטלא גבי כלתיה דשבתאי בר מרינוס ואע"ג דהתם מיירי בשחזר וטען החזרתי הה"נ לגבי טענת שווי דמיהן וכל שכן הוא שהרי אפילו לאחר שנתחייב בדין מחמת מה שהכחישוהו העדים אם טוען פרעתיו אחר כך או החזרתי אינו נאמן לעולם בממון זה כיון שהוחזק עליו כפרן אע"פ שהיה נראה מעתה כענין אחר כל שכן בשווי החפצים האלו שהוא מענין הטענה הראשונה שאין מאמינים אותו כלל מכיון שהוחזק כפרן אלא ראובן נאמן בשווי החפצים כל שיעריך אותם בדבר שהוא אמוד בהן למראית עיני הבית דין ואין צריך שבועה דכל שהנתבע הוחזק כפרן נאמן התובע בלא שבועה וכ"כ הרב אלפסי ז"ל בתשובה וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל בפרק הנזכר. אמנם יש לנתבע על התובע חרם סתם אם נוטל ממנו דבר שלא כדין וגם נראה שמאחר שדייני מורסיי"ה פתחו בדיניה ומורשה שמעון עשה תביעתו בפניהם צריך שיגמר הדין שם בפניהם כדאמרינן בב"ק פרק הגוזל בתרא (בבא קמא קי"ב:) דהיכא דלא פתחו בדיניה מצי נתבע למימר לבית דין הגדול קא אזילנא אע"ג דהאי בי דינא נקיט רשותא למידן מב"ד הגדול והיכא דפתחו בדיניה לא מצי למימר לבית דין הגדול קא אזילנא אלא צריך שיגמור הדין ע"פ הדיינים שהתחילו לדון בו בנדון זה נמי אע"פ שהוחזק כפרן ומעתה אין ראובן יכול לטעון כלום וגם שאלת החפצים נעשית באיל"ג מכל מקום כיון דפתחו בדיניה במורסיי"ה צריך שיגמר הדין שם ולאחר שיחייבו דייני מורסיי"ה את ראובן אם לא יחזיר את החפצים או דמיהם כפי מה שיעריכם שמעון בדבר ראוי למראית עיני הדיינים אז יביא פסק דין מדייני מורסיי"ה ושטר אדרכתא שיעשו לו הדיינים ההם על נכסי ראובן לפני דייני איל"ג והם יעשו שומא בנכסי ראובן שבאיל"ג *(ב"י ח"מ סי' ע"ט מחו' ד' וע"ש בש"ך סקט"ו שהניח דברי הריב"ש בצ"ע ולו ראה בגוף דברי הריב"ש כאן לא הקשה כלום) נאם יצחק בר רבי ששת זלה"ה: