תשובות ריב"ש/שנב
עוד שאלת מה לעשות לאיש אשר פתח חנותו למכור מלאכתו במועד והתרו בו המוקדמין שלא למכור כדרך חול אחר שהוא עשיר וגם אתה באת אחריהם להתרות בו והטיה הדברים כנגדך ונגדם ועשה ביד רמה ואז קמו העניים עליך למה אסרת עליהם המלאכ' אחר שאותו יהודי שהוא עשיר עושה דבר זה:
תשובה העשיר ההוא שפתח חנותו למכור מלאכתו כדרך חול אם היתה החנות פתוחה לזוית או למבוי והיה מוכר דברים הצריכין למועד לא עשה אסור שהרי שנינו בפרק מי שהפך (מועד קטן י"ג:) מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה לצורך המועד ומבואר בברייתא שהביאו בגמרא חנות הפתוחה לסטיו פותח ונועל כדרכו פתוחה לרשות הרבים פותח אחת ונועל אחת וכו'. וכ"כ להרמב"ם ז"ל (פ"ז מהלכות שביתת י"ט) וגם אותן העניים אם לא היה להם מה לאכול היה ראוי להתיר להם ואפי' מלאכה גמורה ואם אינן בגדר הזה אין להם לצעוק אף אם העשיר עשה שלא כראוי שפתח לרשות הרבים להדיא כי הפרש יש בין העושה מלאכה האסורה במועד שהוא אסור גמור אם מן התורה או מדברי סופרים כפי חלוק דעות המפרשים ז"ל ובין הפותח חנותו למכור שאינו אסור חמור כל כך רק שמזלזל קצת במועד למכור כדרכו בחול. אמנם העשיר ההוא אם פתח לרשות הרבים כדרכו בחול ולא פתח אחת ונעל אחת עשה שלא כדין ועבר על דברי חכמים ואם היה שוגג היה מן הראוי להניחו ולהעלים עין אבל בעשותו אחר התראה ראוי לאי זה עונש והמוקדמין היה להם למונעו בשעת מעשה בכח נדוי ואם היה עובר על צווי בית דין ינדו אותו אבל אחר מעשה אין להחמיר עליו כל כך ודי שתקנסו אותו בממון כפי מה שהוא אם למלכות אם לעניים כפי הכח או המנהג שלכם כמו"ש ז"ל (שם י"ב:) במכוין מלאכתו במועד רוצה לומר שיכול לעשותה קודם המועד ומכוין להניחה למועד כדי שיעשנה אז שהוא פנוי ואמרו במשנה ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד וכלן אם כונו מלאכתן במועד יאבדו ובאר הר"ם ז"ל ב"ד מאבדין ומפקירין אותה לכל אף כאן די בשתענישוהו כפי מה שנהנה במה שעשה. אמנם אם מפני שפקר בך ובמוקדמין תרצו להחמיר עליו עוד הרשות בידכם שהרי המבזה שליח ב"ד מנדין אותו כ"ש המבזה ב"ד עצמם ואם רצו למחול הרשות בידם וחתמתי שמי יצחק בר ששת זלה"ה: