תשובות ריב"ש/שמג
עוד אמרת במה שכתב בההיא דפרק המקבל (בבא מציעא ק"י.) בההוא שטרא דהוה כתיב ביה שנין סתמא ואמרתי דכיון שהשטר בב"ד אין כאן מגו דא"כ בעדי פקדון נימא הכי ואמרת דלא דמי דהכל תלוי בשעת תביעה בב"ד והתם כשבא לב"ד כבר יש לו עדים וראה ואין כאן מגו כדאיתא גבי רמאי דפומבדיתא וכו' אבל כשהתובע בא לב"ד ותובעו וזה משיב ומראה החפץ לבית דין בטענת כך וכך יש להאמינו במגו דאי בעי כביש ליה וכו' ואני אומר כדבריך כן הוא דעתי וכן היה ולא עלה על דעתי מעולם שהמראה שטר בב"ד על איזו תביעה שתבעו אותו שלא יהיה נאמן על טענתו במגו דאי בעי כביש ליה אבל כונתי שאם נראה השטר בב"ד קודם תביעתם וטענתם ואחר כן תבעו זה את זה דאז אזל ליה מגו כדאמרינן בפרק זה בורר (סנהדרין ל"א.) בההיא אתתא דהוה נפיק שטרא מתותי ידה דמהימנא למימר פריעא הוא במגו דאי בעיא קלתיה ואמרינן התם כיון דאתחזק בבי דינא מגו דאי בעיא קלתיה לא אמרינן הכי נמי אם הוחזק השטר בב"ד קודם תביעתם כגון שבא לפניהם לקיימו או לדבר אחר ואח"כ נולד ספק זה ותביעה זו ביניהם אין להאמינו במגו וז"ל שכתבתי וכיון שבשעת טענתו כבר נראה השטר בב"ד אין אומרים מגו שקודם שיבא לב"ד היה יכול להעלימו יהא נאמן שאם כן בעדי פקדון וכו' וכונתי במלת שעת טענתו בשעה שהיו עסוקין באותו ענין ושקודם תביעתם ומחלוקתם כבר היה נגלה לב"ד וכן נראה ממה שהבאתי ראיה מלשון הגמרא ההוא שטרא דהוה כתיב ביה שנין סתמא שנראה שהשטר היה נגלה ומפורסם לבית דין ומלשוני זה נראה כי כונתי הוא שלאחר שנגלה ונתפרסם לבית דין היתה תביעתם שמלוה אומר שלש ולוה אומר שתים ולא כמו שחשבת עלי שמלוה אומר שלש ומראה השטר או שמראה השטר וטוען עליו ואומר שלש תוך כדי דבור. ומה שאמרתי על האחרות שאין השטר בפני ב"ד כלל אמרתי האמת אבל אף אם היה בפני ב"ד כל שהוציאו בשעת טענתו היה ג"כ נאמן במגו והיה לך להבין זאת מכונתי ולא תתלי בי בוקי סריקי גם יש להשיב על קושיתך דמיירי הכא דומיא דההיא דרבה בר שרשום דנפק עליה קלא דבמשכנתא אתא לידיה או שיש עדים בדבר וכיון שירד ברשות שוב אין לו חזקה ואין כאן מגו: