תשובות ריב"ש/של
עוד שאלת יש תקנה בקהל שכתוב בה שבעלי היין לא יתקבצו להעלות היין מהשער אך היחיד יעלה כרצונו ועתה שער היין הוא המדה לחמשה או לארבעה והגרוע לשלשה והנה יען כי יש רבוי יין ביניהם וכל אחד פותח חנותו על חברו והנם נפסדין רצו לתקן ולהחרים שלא ימכר לחמשה אך הטוב לארבעה והבינוני לשלשה והגרוע לשנים ושמו לזה ממונים באמרם כי אין זה כלול בחרם דהא לא העלו אך מעטו ואמרת דקבוץ הרבים שאסור דומיא דהיתר היחיד וכו' אבל השתא דממעטים שרי ואע"ג דאי לאו אינהו הוה מזדלזל יותר לא נקרא לזה העלאה אלא העמדה ובנדרים הלך אחר הלשון והכונה כדאמרינן שאיני טועם וכו' שאינו נאסר אלא בסעודה וכו':
תשובה איני מבין מה ספק יש בכאן כיון שבלשון התקנה כתוב בביאור לא יתקבצו להעלות היין מהשער שהרי אלו לא העלו אלא פיחתו והרי לא הסכימו מוכרי היין עתה ביניהם שלא יפחת מן הסך אשר קצבו רק שלא ימכר לחמשה אלא לפחות ומי שירצה למכור לפחות עוד הרשות בידו אבל אם הסכימו ביניהם שלא יפחתו מן הסך אשר קצבו עתה והיין היה נמכר לפחות מזה להבא לרוב היין אשר שם נראה שהם עוברים על תקנת הקהל ואעפ"י שהם אינם מעלין על השער שהוא עתה שהרי כונת הקהל שלא להעלות על השער הראוי להיות בזונת קבוצם דאי לא תימא הכי מה הועילו בתקנתם הרי בשעת היוקר יסכימו ביניהם מוכרי היין שלא ימכרו לעולם אלא כשער היוקר אלא כונתם היתה שלא יתקבצו המוכרים כדי להענות היין מן השער הראוי להיות בשעת המכירה בזולת קבוצם ובזה יש לומר דסתם נדרים להחמיר אא"כ פירשו עתה אותם המתקנים התקנה הראשונה שלא היתה כונתם לכך אלא על השער היוצא בשעת קבוץ המוכרים ולא על השער הראוי להיות בשעת המכירה וכדתנן (נדרים י"ח:) סתם נדרים להחמיר ופירושן להקל זה נראה לי בשאלותיך ולא היה לי פנאי להאריך בראיות לנחוץ השליח אבל כתבתי דעתי בקצרה: