תשובות ריב"ש/שז
ומה ששאלת אם כשהצמר מקבל הקונה למשקל הראשון בכפר והיא באה באחריותו האם נאמר כיון שבאחריותם היא בדרך אע"פ שויתור המשקל הוא שלהם שליחותייהו הוא דעבוד ואע"פ שהמעות הביאו שמה המוכרים על אחריותם הרי יש שכר אחר כנגד זה האחריות דמגלו ליה תרעא מאי:
תשובה כבר בארתי למעלה דההיא דחמרין אינה אלא בתבואה אבל בשאר סחורה לא וכן אינה בפוסק בסך קצוב אלא סתם כדרך שיקנה במקום הזול ומ"מ במה שהמכירה ההיא מותרת אם באה באחריות הקונה מבואר הוא בגמרא שמותר אעפ"י שהחמר אינו מרויח כלום אלא מעלה לו במקום הזול ואף אם נשתמש החמר במעות והלכו באחריותו דשליחותיה קא עביד ואף אם אינו נותן לו שכר טרחו הרי טעמא דמגלו ליה תרעא עומד לו במקום שכר טרחו וזה מתבאר ממ"ש בגמרא עלה דההיא דחמרין בסורא אזלי ד' ד' בכפרי אזלי שיתא שיתא יהיב רב זוזי להנך חמרי ומקבל עליה אונסא דאורחא ושקיל מינייהו חמשא ומקשי בגמרא אמאי כיון דקביל עליה אונסא דאורחא לישקול שיתא ומתרץ אדם חשוב שאני אלמא דכל שמקבל הקונה אונסא דאורחא בחזרה יכול לקבל במקום הזול מבלי שיתן להם שכר טרחם דהא איכא טעמא דמגלו להו תרעא אי לאו משום דאדם חשוב שאני ומשום הכי היה נותן להם רב מחצית הריוח ובוודאי רב לא היה נותן להם שכר טרחם שאם כן אפילו באדם חשוב כיון שפורע להם שכר טרחם ומקבל עליו אחריות הדרך למה יתן להם מן הריוח כלום וכן היו משתמשין במעות קודם שיהיו במקום הזול דומיא דההיא דהחמרין דאל"כ לא היה כאן חשש רבית כלל ואפילו באדם חשוב ואפילו הכי מותר לשאר אינשי זהו אף לדעת הרמב"ן ז"ל המחמיר בפירושו בההיא דחמרין והוא הדרך הנכון ושהסכימו בו הבאים אחריו אצ"ל לדעת רש"י ז"ל דאפילו בלי שיקבל הקונה אונסא דאורחא מעלין לגמרי במקום הזול ואף בלי שיתנו להם שכר טרחם דטעמא דמגלו להו תרעי עומד כנגד הכל ולדבריו צריך לדחוק במה שהקשו בגמרא אמאי כיון דקביל עליה אונסא דאורחא לישקול שיתא דלאו דוקא משום דקביל עליה אונסא דאורחא דאפילו לא קביל היה מותר אלא לרוחא דמלתא מקשי הכי אלא שדברי רש"י ז"ל בזה אינם נכונים *(ב"י שם בסוף הסי' בד"ה ומ"ש):