תשובות ריב"ש/שב
ולענין חלוצה אם דינה כגרושה או כאלמנה לענין אם שמין מה שעליה אם לאו בזה אמרתי שדינה כאלמנה ואתה אמרת בכתבך דכיון דאיהו מפיק לה בעל כרחה דהא קיי"ל (בכורות י"ג.) דמצות יבום קודמת למצות חליצה גם שהיא צריכה ממנו גט חליצה להתירה הרי היא כגרושה דהא איהו מפיק לה וחכמינו ז"ל דמו חלוצה לגרושה כדאמרינן גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ואע"פ שאין אסור שלה כי אם מדרבנן מכל מקום משום דהיבם מפיק לה אמרו כך לעשות דמיון לגרושה ע"כ לשונך:
ואני אומר אין לנו לילך אחר החולץ כלל שהרי אין כתובתה עליו אלא על נכסי אחיו המת וגם הוא אינו יורש נכסי אחיו כיון שחולץ אלא הרי הן של אחיו ואם יש שם אב הרי הן של אב וגם היבם לא קנה לה המלבושים שנלך אחר אומדן דעתו לומר על דעת כך וכך קנאם לה אלא הולכין אחר כונת הבעל שכונתו הוא שאם המות יפריד ביניהם שלא יהיו שלה אבל תקבלם בפרעון כתובתה אלא שאם הוא יוציאנה מרצונו אז יהיו שלה כפי סברת הרי"ף ז"ל שאנו תופסים בעקר וא"כ בחלוצה כיון שהפריד המות בינה ובין בעלה שמין מה שעליה שהרי כתובתה על נכסי בעלה המת ולא על היבם כלל ואמרינן נמי בפ' האשה שנפלו לה (פ"א.) דקרינא בה לכשתנשאי לאחר דיבם כאחר דמי ומשום הכי כשמתה כשהיא שומרת יבם נקרא היבם יורש כתובתה מכחה דנתנה לגבות מחיים דיבם ומשום הכי חייב בקבורתה אלא שאינה יכולה לגבותה כל שירצה ליבם וכש"כ שחלץ לה ופקעה זיקתו הרי כתובתה על נכסי בעלה המת כדין אלמנה דעלמא ושמין מה שעליה והרי היא כאלמנה אחרת שאינה שומרת יבם שנתארסה לאחר ונתגרשה מן הארוסין כי אין חליצת היבם יכולה להזיק בנכסי אחיו המת ולהועיל לחלוצה במלבושיה וזה נראה לי ברור *(ד"מ אה"ע סס"י קס"ה רמ"א שם ס"ד ועי' ב"י שם סס"י צ"ט) ועוד שסברת הרב אלפסי ז"ל בגרושה אינה מוסכמת מן הכל ואע"פ שאנו תופסין אותה בעקר הבו דלא לוסיף עלה ואע"פ שדמו חכמינו ז"ל חלוצה לגרושה זהו לאסרה לכהן דדמיא לגרושה מן הארוסין דהרי היא כארוסה ליבם וגזרו בה וכן נמי לאסור החולץ בקרובותיה כאלו נתגרשה ממנו אבל אינה ענין לנדון זה שתהיה דומה לגרושה מן הבעל המת שהרי אלמנה היא ממנו וכ"ג עובר עליה משום אלמנה. גם מה שאמרת דהא קיי"ל דמצות יבום קודמת למצות חליצה ואע"פ שאין דין זה מעלה ומוריד בענין זה אבל מ"מ אומר לך דאפי' לדברי הגאונים ז"ל שפוסקין דמצות יבום קודמת בנדון זה שהיבם הוא נשוי לכולי עלמא מצות חליצה קודמת דהא קיי"ל *(ב"י שם סי' קס"ה בסד"ה ומ"ש רבינו וע"ש בב"ש סק"א) (יבמות קא:) שנותין לו עצה ההוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקנה או הוא זקן והיא ילדה אומרים לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה בתוך ביתך ובודאי שבכגון זה מצות חליצה קודמת שאם היתה מצות יבום קודמת אפילו בכגון זה איך ישיאו לו ב"ד עצה לבטל מצות יבום הקודמת אלא ודאי כל שיכניס קטטה לתוך ביתו אם היה מיבם מצות חליצה קודמת ומינה לנדון זה שיש לנו לומר בו דמצות חליצה קודמת לכ"ע שאין לך מכניס קטטה לתוך ביתו כמו נושא אשה על אשתו ואם תאמר יגרש אשתו הראשונה וייבם את זו הרי קשין גרושין כמו שאמרו ז"ל בסנהדרין פרק כ"ג (סנהדרין כ"ב.) בא וראה כמה קשין גרושין שהרי התירו ליחד ולא לגרש וכ"ש באשתו ראשונה שאפי' מזבח מוריד עליו דמעות (שם):