תשובות ריב"ש/רעח
עוד כתבת בריש פרק השואל (צ"ד.) קאמר תלמודא אפי' הכי קרנא בלא שבועה עדיפא תדע דהא שואל וכו' ק"ל דהא לקמן (צ"ה.) בשמעתין כי בעינן למילף חיוב גנבה בשואל נפיק ליה מהאי טעמא דקרנא בלא שבועה עדיפא ואפי' אי בעית אימא ליסטים מזויין גזלן הוא כתבו התוספות ז"ל דסמיך נמי אההוא טעמא וא"כ תימה איך יתכן שאנו כשרצינו לאמת סברת קרנא עדיפא הוכחנו אותה מדמחייב שואל בגנבה והא לא ידעינן אלא מכח האי טעמא דקרנא בלא שבועה עדיפא ונהי נמי דלפי המסקנא דרשינן וא"ו מוסף על ענין ראשון לאו לצורך חיוב גנבה בשואל נאמר עד כאן דבריך:
ואני אומר ודאי לפי המסקנא דאמרינן וא"ו מוסף על ענין ראשון שפיר ילפינן מהתם חיוב גנבה בשואל ולא אצטריכינן לאיתויי בק"ו משומר שכר ולמסבר או דקרנא עדיפא או דליסטים מזויין גזלן הוא ועל כרחין הכי אית לן למימר בפ' הכונס (בבא קמא נ"ז:) אליבא דרב יוסף דסבר התם ליסטים מזויין [גנב] הוא ולדידיה לההוא תנא דלא אם אמרת דס"ל דכפילא בשבועה עדיף ועבדינן מינה פירכא קשיא דא"כ מנא ליה לההוא תנא אליבא דרב יוסף חיוב גנבה בשואל דהא מק"ו דשומר שכר לא אתי דאיכא למפרך שכן משלם תשלומי כפל בטענת ליסטים מזויין אלא על כרחין אית לן למימר דנפקא ליה מוא"ו מוסף על ענין ראשון וכ"כ שם התוספות וגם רש"י ז"ל כן כתב כאן לפי המסקנא שכך כתב ותחתון מעליון מה שומר שכר חייב בגנבה ואבדה שלא בבעלים אף שואל כן ומה בשומר שכר בבעלים פטור אף שואל כן ואין משיבין על ההיקש ע"כ. וגם לפי איבעית אימא ליסטים מזויין גזלן הוא הא נפקא חיוב גנבה בשואל מקל וחומר בלא טעמא דקרנא עדיפא דהא ליכא למיפרך מידי בקל וחומר וקל וחומר שאין עליו תשובה הוא ואפילו למאי דקס"ד דליסטים מזויין גנב איכא למילף משואל דקרנא עדיפא מליסטים מזויין גופיה שחייב בשואל בקרן דילפינן ליה משבורה ומתה דהא דמי ליה דלא אפשר למטרח ואיתויה ופטור מכפל וכיון דאמרינן השתא דשואל ראוי להחמיר עליו משום דכל הנאה שלו א"כ מה שחייב בו קרן בליסטים מזויין חומרא הוא משום דקרנא עדיפא ומשום האי טעמא אית לן דפרשה שניה בשומר שכר אפי' לפום מאי דפרכינן לקמן מה לשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת ליסטים מזויין אלא דהוה ס"ד דאע"ג דקרנא עדיפא אפ"ה פרכינן על ק"ו כיון דאשכחן שום חומרא במלמד שאינה בלמד דהיינו חיוב כפל שכך היא המדה בכל התורה ואפי' הכי משנינן דאין זו תשובה ומק"ו אתי חיוב גנבה בשואל דלא שייך למעבד פירכא כלל מחומרא דכפל דקרנא בלא שבועה עדיפא וחומרת הכפל אינה חומרא שקולתו בפטור הקרן גרמה לו *( עי' בשמט"ק ד"ה דהא מ"ש בשם הרמב"ן ז"ל:) כמו שפירש זה התוספות ז"ל (בב"ק שם בסד"ה לא ובב"מ מ"א: ד"ה קרנא):