תשובות ריב"ש/רמד
עוד שאלת מעשה בראובן שצוה מחמת מיתה ונתן מתנות עדופות על חצי נכסיו ואמרו לאשתו שתטול קנין להשלים כבל צואתו ונטלה קנין בזה הלשון אני משעבדת עצמי להשלים מנכסי המת כל צואתו ועתה טוענת האלמנה שמחצית הנכסים של היורשים שהם שלה בכתובתה שלא שעבדה בדבר זה רק חצי הנכסים שהם נכסי המת ולא נטלה קנין אלא לפי שהיתה נושאת ונותנת בתוך הבית והיו כל הנכסים ברשותה ובקשת להודיעך דעתי הדין עם מי כי רבו שם מחלוקת בזה:
תשובה נראה לי שהדין עם האלמנה ולא מבעיא לפי מנהג ותקנת ארצכם שנראה שמיד היא זוכה במחצית הנכסים בכתובתה ואם כן האלמנה שלא נשתעבדה לפרוע דבר מנכסיה אלא נכסי המת אין לה לפרוע ממחצית נכסיה שהן שלה ולא של המת והרי נכסים אלו כאל היו מנכסי מלוג שלה שלא נשתעבדו לפרעון אלו ההנחות אלא אפי' כפי דין הגמרא שהיא כבעלת חוב ובעל חוב מכאן ולהבא הוא גובה וכל הנכסים קודם גבית כתובתה נקראים נכסי המת אעפ"כ כיון שהאלמנה הזאת לא שעבדה נכסיה זולתי נכסי המת יכולה היא לתבוע כתובתה ולגבותה ותפרע ההנחות מן השאר ואם לא יספיקו הפסידו מקבלי המתנות כיון דאחריות דעלמא לא קבילה כגון אם יצאו בעלי חובות על נכסי המת שהרי לא שעבדה נכסיה אלא נכסי המת גם אחריו' דנפשה לא קבילה ולא דמי לההיא דאמרינן בפרק אלמנה נזונית (צז.) גבי ארמלתא דזבינא דאחריותא איתמי ואעפ"כ כשמוכרת למזונות אינה יכולה לחזור ולטרוף מן הלקוחות ההם בעד כתובתה דאמרינן לה נהי דאחריות דעלמא לא קבילת אחריות דנפשך קבולי קבילת דההיא כבר תרגמוה האחרונים ז"ל דדוקא באלמנה שמכרה לצורך עצמה שהיא קבלה המעות לצורך מזונותיה בההיא מצי אמרי לה הכי אבל אפטרופא או בית דין *( ב"י ח"מ סי' קמז סס"א רמ"א שם ס"ב וע"ש בסמ"ע סק"ה וד"מ אה"ע סי' צ"ג אות י"ח:) דזבינו לא אבדו זכותן שיש להן על הקרקע ההוא מחמת חיוב ושעבוד והיינו דהתם אמרינן ארמלתא דזבינא אחריותא איתמי בי דינא דזבינו אחריותא איתמי ועלה בעינן אלמנה שמכרה למזונות מהו שתחזור ותטרוף לכתובתה ומדשבקה לבר זוגיה דהיינו בי דינא דזבינו ולא בעו נמי עלה ש"מ דבהנהו פשיטא להו דלא אבדו זכותן אלא באלמנה דוקא הוא דאיבעיא להו מפני שהיא קבלה דמי המכיר' לצרכה ונדון זה לאפטרופין או לב"ד דמי שהרי אלמנה זו לא קבלה דמים מחמת שעבוד זה שנשתעבדה למקבלי המתנות כדי שיאמרו לה אחריות דנפשך קבילת עלך. וליכא למימר בה נמי דאבדה את זכותה כדאמרינן (כתובות קט.) בהעורר על השדה והוא חתום עליה בעד כרבנן דקיי"ל כותייהו ואמרינן בפרק חזקת (בבא בתרא ל:) דכיון דחתים ועביד מעשה אבד זכותו והכא נמי הרי עשתה מעשה רב שנטלה קנין לפרעם דהתם הוא שאבד את זכותו שהיה לו בגוף השדה לומר שהיא שלו דכיון שחתם בעד שהוא של אחר אבד זכותו לומר שהיא שלו אבל זכותו מחמת חוב או שעבוד שיש לו על השדה לא אבד וה"נ בנדון זה אע"פ שנטלה קנין לפרעם מנכסי המת כיון שלא שעבדה נכסיה גם זכותה שיש לה בנכסי המת מחמת כתובתה לא איבדה ויכולה לגבות כתובתה מן הנכסים והנותר למקבלי המתנות *( ד"מ אה"ע שם:) וכ"ש לפי מנהג ארצכם שמחצית הנכסים הם שלה לגמרי שלא נשתעבדו למקבלי המתנות שנכסי האלמנה הם ולא נכסי המת זהו מה שנראה לי בזה וחתמתי שמי יצחק ב"ר ששת זלה"ה: