תשובות ריב"ש/רא
עוד שאלת בענין מדידת תחום שבת מעבורה של עיר שיש גגות ופרדסים סמוכות לעיר בתוך שבעים אמה ויש להם מצד אחד כותל סמוך לדרך ומצר שני הנהר אם נחשבות עבורה של עיר או לא כיון שאין להם שלשה כותלים או ב' כותלים ותקרה עליהם:
תשובה אף בלא כותלים כלל נחלקו חכמי ישראל אם מודדין אלפים אמה מחומת העיר או מחוץ לע' אמה ושירים כדתנן בפ' כיצד מעברין נותנין קרפף לעיר דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לא אמרו קרפף אלא לשתי עיירות בלבד אם יש לזו שבעים אמה ושירים וכו' ואמרינן עלה בגמרא מנא הני מילי אמר רבא דאמר קרא מקיר העיר וחוצה אמרה תורה תן חוצה ואח"כ מדוד ואע"ג דלא אתפרש שעורא דחוצה כמה הוי מ"מ כיון דהאי חוצה הוי רחוב לעיר ודמיא כחצר לעיר נתנו בו חכמים שעור כחצר המשכן וכן פירש הראב"ד ז"ל. ונחלקו הפוסקים ז"ל יש מי שאומר דהלכה כרבי מאיר דאפי' לעיר אחת נותנין קרפף דקיי"ל כדברי המקיל בערוב ועוד (מדאמרינן) [מדתנן] בנדרים (נ"ו:) הנודר מן העיר אסור ליכנס לעבור' ויש מי שפסק כרבנן והרשב"א ז"ל הכריע כדברי הפוסק כרבי מאיר. ומ"מ לכולי עלמא היכא שיש חוצה לעיר בתים או קרפיפות שהוקפו לדירה או שאר בנינים והם בתוך שבעים אמה ושירים וכן אחר תוך שבעים אמה לאלו הולכין את כלן אפי' כמה פרסאות וחוצה להן אלפים אמה ובזה שנינו בפרק כיצד מעברין (עירובין נ"ב:) היו שם גדודיות גבוהות עשרה טפחים וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה ממצעין את המדה כנגדן ופירשו בגמרא (נ"ה:) מאי גדודיות אמר רב יהודה שלש מחיצות שאין עליהן תקרה ואבעיא להו שתים ויש עליהן תקרה מהו ת"ש אלו מתעברין עמה וכולי ולא נפשטה בעיא זו בגמרא ויש מי שפוסק דשתים ויש עליהן תקרה אזלינן לקולא ומתעברים עמה והראב"ד ז"ל פסק להחמיר וכן הרשב"א ז"ל. ולדברי כלם בנדון זה שאף אם נדון צד הנהר למחיצה אין כאן כי אם שתי מחיצות בלא תקרה בודאי אין מתעברין עמה אלא הוה ליה כמקום פנוי שהוא חוץ לעיר ומודדין מחומת העיר אלפים אמה לדעת מי שפוסק כרבנן. ולדעת מי שפוסק כרבי מאיר נותנין לעיר מחומתה שבעים אמה ומשם ואילך מודדין אלפים אמה: