תשובות ריב"ש/קצד
גבור ואדון מר ורב כמה שנאמר הגיע לידי כתבך ערב שבועות פה סרקסטה כי אחרו מלשלחו מברצלונ' עד נסע משם שלוחך לשיב לארצו וחרה לי על אחורו כי הייתי חפץ שיגיע אלי קודם למען אוכל להשיבך על יד שלוחך ולא ידעתי סבת העכבה מה היתה וגם לא שלחו אלי קונדרסך בעצמו כי אם העתקתו מלא טעיות בכל דף ודף ותכף הגיע אלי שמתי פני להשיב כאשר הורוני מן השמים והנה הסכימה דעתי לדעתכם בעקר הדין אם היות בקצת ענפים יש התחלפות בינינו כאשר תראינה עיניך והמורה אשר הורה להצריכה קדושין אחרים אם אמר מה שנראה לו ולבו לשמים אין מזיחין אותו ואמרי לה וכו' אך אם מחמת שנאה ואיבה הוציא מפיו מה שלא היה בלבו עתיד הוא ניתן את הדין וכי לא ידענו אותו ולא שמענו את שמעו וגם לא ראינו דבריו אשר מתוכם היו מכירים כמה רב גובריה וכמה כחו לזה נשים מחסום לפינו מלומר דבר כנגדו בשמא ואולי האמנם כי מש"כ רבי אברהם אבי החתן שכתבו שזה המורה כתב שהיא פסולה לכהונה משום זונה אם כך הורה טעה בפשיטות דהא אפילו חשבת לה כפנויה מ"מ הא אפסיקא הלכתא בפירוש בפרק הבא על יבמתו (יבמות סא:) דלא כר' אליעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה ואפי' ר' אליעזר גופיה לא קאמר אלא שלא לשם אישות אבל לשם אישות אע"פ שאין האישות מתקיים כיון שלכוונת אישות בא עליה ולא לכוונת זנות לא עשאה זונה והראיה מממאנת שעוקרת הנשואין לגמרי עד שהוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ואפי' מדרבנן כדאיתא בפרק ב"ש (יבמות קז:) וכן בפ"ק (יב.) מיאנה בבעל מותרת לאביו ואע"פ כן מודה ר' אלועזר שהיא מותרת לכהונה אלא לכהן גדול משום בעולה כדאיתא בפ' הבא על יבמתו (יבמות נט.) נאום דורש שלום תורתך עלז בידידותך שמח באהבתך החותם בפרשת מה טובו אהליך יעקב מזומן למצותך יצחק ב"ר ששת זלה"ה: