תשובות ריב"ש/קפא
הוניין אל החכם ה"ר משה גבאי נר"ו
גביר חכם בעז הגיעני קונדריסך במה שכתבת ראשונה אל הר' דוראן נר"ו לסתור סברתו שסבר שעד אחד במילתא דעבידא לאגלויי נאמן מן התורה ואפי' בממון ומה שהוא כתב לך והאריך להעמיד הסברא ההיא ומה שהוספת לכתוב לו שנית וכבר הגיעך טופס תשובתי לרבי שם טוב הלוי י"א על זה והוכחתי שאין עד אחד נאמן אלא מדרבנן בעדות אשה משום עגונא ולא בממון אפילו במילתא דעבידא לאגלויי *( רמ"א ח"מ סי' ל' ס"י. ועי' בקצוה"ח סי' ל"ט סק"א:) וכבר כתבתי לעיל סי' קנ"ה] מש"כ התוספות(יבמות צ"ג: בד"ה ע"א) בבעיא דעד אחד (במלחמה) [ביבמה] וכן בעד אחד בקטט' דאפילו הני נשי דייקי דיוקא זוטא אלא דאיבעיא להו אי טעמא דעד אחד מהימן הוי עיקר טעמא משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר ואפילו דיוקא זוטא דהני נשי סגי או דילמא עיקר טעמא משום דאיהי דייקא ובעינן דיוקא רבה. ועתה אני מוסיף שאפילו נודה דהני נשי לא דייקי כלל ובעיין אפשיטו לקולא אכתי איתיה לטעמא דעגונא בהדי טעמא דמילתא דעבידא לאגלויי ואקילו רבנן משום עגונא אע"ג דלא דייקא. ויש ראיה ברורה שאין עד אחד נאמן במילתא דעבידא לאגלויי אלא משום עגונא מדאמרינן בפרק האשה רבא (צג:) באותה סוגיא דבעו מרב ששת עד אחד ביבמה ואמרי' שם בהדיא בדרך פשיטות דאין עד אחד נאמן להעיד לאיש שמתה אשתו שישא אחותה דבשלמא גבי אשה משום עגונא אקילו בה רבנן אבל גבי האיש מאי איכא למימר וכ"כ הרמב"ם ז"ל (פ' ג' מהלכות יבום וחליצה) וז"ל אין האיש נאמן לומר מתה אשתי שישא אחותה עד שיעידו שני עדים שמתה אחותה ואח"כ תכנס לביתה שלא האמינו עד א' אלא משום התרת עגונא כמו שבארנו עכ"ל. והנה רמז הרב ז"ל כי מש"כ בסוף הלכות גרושין כדי שלא ישארו בנות ישראל עגונות הוא טעם גם לעד אחד ובמתה אשתו אע"ג דעביד לאגלויי כיון דליכא משום עגונא אין עד אחד נאמן וגם הראיה שהבאתי בתשובתי ממה שבנשאת ע"פ ב"ד בע"א אינה יכולה לחזור לו גם היא ראיה ברורה כמש"כ אתה בשם הרשב"א ז"ל והנה זכיתי והבנתיה מדעתי כי אין לי שום שיטה מיבמות זולתי תוספת הרא"ש ז"ל: