תשובות ריב"ש/קפ
מוסתגאנים לרבי דוד כבהן י"א
גביר ואח מאד נעלה הגיעני כתבך נכתב ו' בטבת והכתב אשר אמרת לא בא לידי ולא ראיתיו:
אשר אמרת על החכם רבי אברהם אבן נתן נר"ו שהתיר ליהודים אשר במטמאט"ה מגע עובד כוכבים ביינם כל שיש ביין מעט דבש ואפילו בשתיה לא הורה כהוגן ואף אם מצא להרמב"ם ז"ל שכתב כן (בפ' י"א מהל' מאכלות אסורות) בשם גאוני המערב שאם נתערב ביינו של ישראל מעט דבש או מעט שאור הואיל ואינו ראוי למזבח הרי הוא כמבושל וכשכר ומותר לשתותו עם העובד כוכבים כבר דחו הוראה זו כל האחרונים ז"ל בשתי ידים דאע"ג דלדידן פסול דילמא אינהו מנסכי ליה מידי דהוה איין מזוג דמפסיל לדידן כדאיתא בספרי החי אתה מנסך ואי אתה מנסך את המזוג וכן מוכח בפרק המוכר פירות (צ"ז) ואפ"ה אסיקנא בפ' אין מעמידין (עבודה זרה ל.) דיש בו משום יין נסך שאין כל הפסול לגבי מזבח נפסל לתקרובת שלהם דהא אינהו מקרבי פירות דקל טב שהוא דבש שאסרה תורה ודוקין שבעין הם מומין לגבי מזבח ולהם אינו מום אלא מחוסר אבר ובספר אורחות חיים כתוב שכל חכמי צרפת ואלימנ"א ופרובינסי"א וקטלוני"א הורו לאסור ולא פקפק אחד מהם בדבר מעולם ובירושלמי אמרו שהקונדיטון אין בו משום יין נסך והקונדיטון הוא יין דבש ופלפלין כמוזכר בהגדה והוא ינומלין הנזכר בגמרא שלנו (שבת ק"מ.) ויש אומרים שצריך שיהיה בו שליש דבש שליש פלפלין כי כן אמרו בירושלמי [תרומות פ"ח ה"ג] לענין גלוי כאהין דשחיק חד לתלתא והרמב"ן ז"ל (בחי' לע"ג דף ל'. בד"ה יין) התיר בשליש פלפלין לבד אף אם אין בו דבש וכל שיש בו שליש פלפלין נשתנה טעמו וריחו והרשב"א ז"ל התיר בדבש לבד בלא פלפלין וכל שיש בו דבש הרבה עד שנשתנה טעמו לא בזולת זה ושליש לאו דוקא כמ"ש זה בספר הקצר *( עי' בטור יו"ד סי' קטז וב"י ד"ה וכתב עוד:) נאום יצחק ב"ר ששת זלה"ה: