תשובות ריב"ש/קמא
שאלת האם שמכרה בנכסי בנה והוא לא צוה עליה שום צווי האם מכרה קיים אם לאו:
תשובה לא בארת הבן אם הוא גדול או קטן ובן כמה שנים הוא וכן אם מכרה בקרקעות או במטלטלין וכן אם היה הבן סמוך על אמו ודר עמה והיא מפקחת בנכסי בנה ולזה אני צריך לבאר לך כל הדברים האלה אבל בקצרה כי השליח נחוץ ואין פנאי. דע שאם הבן היה גדול בשנים ר"ל בן י"ג שנה ויום אחד והביא ב' שערות אין מעשה אמו בנכסיו כלום שהרי הוא שליט בנכסיו וא"צ לאפטרופא דאפטרופא לדקנני לא מוקמינן אבל אם הבן לא היה גדול בשעת מכירת האם חס הוא סמוך על אמו והיא מפקחת בנכסיו ברצונו הרי היא כמו אפטרופא על נכסיו דיתומים שסמכו אצל בעל הבית מאליו נעשה אפטרופא על נכסיהם כדתנן במסכת גיטין פרק הנזקין (גיטין נב.) יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להם אפטרופא וכו' ואפילו סמכו אצל אשה הרי היא להם כאפטרופיא אף על פי שאין ב"ד ממנין נשים כדאמרינן התם הנהו יתמי דהוו סמכי גבה דההיא סבתא הויא להו תורתא שקלתה וזבנתה ניהלייהו אתו קרובים לקמי' דרב נחמן אמרו ליה מאי עיבידתה דמזבנה אמר להו יתומים שסמכו אצל בעה"ב תנן הנה מבואר כאן דאפי' אשה שסמכו יתומים אצלה נעשית כאפטרופיא על נכסיהם כמו אם מינה אותה אבי יתומים דאמרינן התם גבי נשים ואם מינן אבי יתומים הרשות בידו ומ"מ רואה אני דברי הרב ר' מאיר הלוי ז"ל שכ' שאין דין יתומים שסמכו אצל בעה"ב אלא ביתומים שהגיעו לעונת הפעוטות ובמטלטלין לבד הוא שנעשה אפטרופא מפני סמיכתן אצלו לפי שגם הם כיון שהגיעו לפרק זה מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין אבל בקרקעות שהיתומים עצמן און מקחן וממכרן בהם כלום אין אדם נעשה אפוטרופוס עליהם מפני סמיכתן אצלו וזמן פעוטות מבואר בגמרא בפרק הנזקין (גיטין נט.) דאמרינן התם ועד כמה מחוי רב יהודה לרב יצחק בריה כבר שית כבר שבע ר"כ אמר כבר שבע כבר תמני במתניתא תנא כבר תשע כבר עשר ולא פליגי כל חד וחד לפום חורפיה כלומר שיש קטן שהוא חריף בטיב מו"מ מבן ו' ומעלה ויש אחר שאינו חריף עד שיהיה יותר גדול מזמן זה ולזה צריך שיעברו עליו שש שנים ועדיין בודקין אותו בחריפותו עד שיהיה בן י' שנים ומבן עשר שנים ומעלה אין צריך בדיקה דמסתמא חריף הוא ולכן בנדון זה אם הבן היה גדול בשעת מכירת האם אין מעשיה כלום לא במטלטלין ולא בקרקעות וכן אם היה קטן מבן שש אבל אם הוא גדול מבן שש והוא חריף בטיב מו"מ וסמוך אצלה מכירתה מכירה במטלטלין אבל לא בקרקעות: