תשובות ריב"ש/קיב
עוד כתבת מנהג ארצות אלו להוסיף ביום שבת לקרות בתורה יותר מז' ונסתפקת אם יוכל אחד להפטיר בגבי' ולא יצטרך לחזור לקרו' ולברך מה שקרא אחרון ואמרת דכיון דאפליגו (במגילה כג.) מפטיר אם עולה למנין ז' או אינו עולה דאי הלכתא כמאן דאמר עולה לא יצטרך לחזור ולברך דכיון דמוסיפין עליהן אחר שיאמר החזן קדיש לא יצטרך לחזור ולברך ולקרות דיראה דתהוי ברכה לבטלה ואי כמ"ד דאינו עולה דקריאת מפטיר בתורה תחלה אינו אלא משום כבוד התור' א"כ יראה שלא יוכל להפטיר בנביא מאותם שקראו בתורה ואפילו הוסיפו על שבעה ואם שמא יוכרח להפטי' אחד מהם שיצטרך בהכרח לקרות מה שקרא אחרון במנהגנו היום ואמרת שרוב המפרשי' ובראשם הרא"ש ז"ל פסקו כמ"ד עולה וקרה מקרה שיום שבת חזון לא היה מי שיודע להפטיר אלא אחד שעלה בקריאת התורה ועלו יותר מז' וזולתו לא היה מצוי אז לדעת לקונן ואמרת שלא יצטרך לחזור לברך ולקרות בתורה אחר שקרא תחלה בכלל העולים ולא תהי' ברכה לבטלה אם נעשה כהוגן ויסכים האדון יודיעני וישמח לבי ויגל כבודי:
תשובה בין למאן דאמר מפטיר עולה בין למ"ד אינו עולה כולהו ס"ל דעולא דאמ' דמפטיר אינו קורא בתור' אלא משום כבוד תור' אלא דמאן דאמר עולה ס"ל דכיון דמ"מ הא קא קרי עולה ומ"ד אינו עולה ס"ל דכיון דלא קרי אלא משום כבוד תורה אינו עולה וכ"נ מלשון הגמ' אע"פ שמלשונך אין נראה כן אלא דהא דעולא בפלוגתא היא. ולענין שאלתך נראה שכיון שהש"צ הפסיק בקדיש אחר הקוראים שהמפטיר אחר כן אף אם הוא מאותן שקראו בתור' צריך לחזור ולקרות *( או"ח סי' רפ"ב ס"ה:) משום כבוד התורה דהא איכא למיגזר משום הנכנסין שלא ראוהו קורא בתור' ויאמרו שאין המפטיר צריך לקרות בתורה ומעתה אין בזה משום ברכה לבטלה כמו שאין משום ברכה לבטלה כשמברכין כל אחד מן העולים לפניה ולאחריה אף על פי שמן הדין לא היה לברך אלא פותח מברך לפניה וחותם מברך לאחרי' אלא שכיון דתקנו רבנן שכל אחד מברך לפניה ולאחריה גזרה משום הנכנסין ומשום היוצאין אין כאן ברכה לבטלה הכי נמי דכותה ובשלמא אם המפטיר הוא אותו שקרא אחרון היה אפשר לומר שלא יחזור לקרות ולברך אף על פי שהפסיקו בקדיש בין קריאת התורה לקריאת ההפטרה דבזמן מועט לא חיישינן משום הנכנסין וגם בזה יש לדון כיון שאין דרך להפסיק בין קריאת המפטיר בתורה לקריאת ההפטרה אבל כשאחד מן העולים האחרים הוא מפטיר אין ספק אצלי שצריך לחזור לקרות ולברך: