תשובות ריב"ש/קג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ומה ששאלת אם היה צד שאביה היה חי והיה נטען מצד שמעון להצילו מתביעת בתו כאשר נתחייב והוא טוען שאין לו והדבר מפורסם שדבריו נבונים והתרה בו שמעון על שבועתו מה יהי' דינו אם יחרימוהו עם היות שאין כח בידו להצילו:

תשובה זה אין צריך לפנים שאם אין לו אנוס הוא ושבועות אונסין מותרות כשם שנדרי אונסין מותרין בין שהוא אנוס בשעת השבועה בין שהוא אנוס בקיומה דכשהוא אנוס בשעת השבועה אינו חייב לקיימה דכתיב האדם בשבועה ודרשו חז"ל האדם בשבועה פרט לאנוס ר"ל שצריך שתהיה השבועה ברצונו וכשהשבועה היא ברצון ונאנס בקיומה הוא פטור דאונס רחמנא פטריה מולנערה לא תעשה דבר וכ"כ להרמב"ם ז"ל (בפ"ג מהלכות שבועות) דבין שהוא אנוס בשעת השבועה בין שהוא אנוס בקיומה פטור ובנדון זה כל שאין לו במה לשלם אין לך אונס גדול מזה ומה יעשה היגזול או יגנוב כדי לקיים שבועתו ובפ"ק דמציעא (ה:) אמרינן שאין הכופר בפקדון פסול לעדות אלא א"כ באו עדים שבשעה שכפר בו היה הפקדון ברשותו לא בזולת זה אע"פ שמשעת כפירה נעשה גזלן עליו וזה מפני שאפשר שנאבד ממנו הפקדון והוא חייב בתשלומין ואין בידו עתה מעות לשלם והוא כופר בו להשמט עד דהוו ליה זוזי וחזר כופר בפקדון להיות כמו כופר במלוה שהוא כשר לעדות מפני טעם זה ובנדון זה גם כן אף על פי שנשבע אין עונשין אותו עד שיהיה ידוע שיש לו ואינו משלם אבל עושין לו כפי הסדר שכתב הרמב"ם ז"ל (פרק שני מהלכות מלוה ולוה) במי שטוען שאין לו במה יפרע חובו: