תשובות ריב"ש/פט
מה שהוקשה לך בתשובתי האחרת שהשבתי לך ואמרתי שהמקדש אשה ע"י שליח א"צ לקדש פעם אחרת ע"י עצמו ושאם ירצה לקדש לרווחא דמלתא אין לו לברך בהזכרת השם דהוי ברכה לבטלה שהרי גם הקדושין אינם מוכרחין כיון שכבר היא מקודשת גמורה ע"י השליח ואמרת שדברי סותרין זה את זה לפי שכתבתי בסוף השאלה וז"ל ומה שנהגו לחזור ולקדש ולברך יפה הם עושים שאם יברכו בלא קדושין היה נראה כברכה לבטלה אבל כשמקדש קודם הברכה אין נראה כן ואין כאן ברכה לבטלה אע"פ שכבר היתה מקודשת כיון שהוא מחויב בברכה מחמת קדושין הראשונים ע"כ. אומר אני לך חלילה שיהיו דברי סותרין זה את זה אך אמרת זה מבלי לב ובלי הסתכלות כי מה שאמרתי בתחלת התשובה הוא בשכבר ברכו ברכת ארוסין בקדושי השליח שעתה אין הקדושין חסרים דבר אבל מה שאמרתי בסוף השאלה הוא על מה שמצאת בספר המנהיג שראה שהיו מקדשין בשעת נשואין אע"פ שהיתה מקודשת מכמה שנים והיו עושין כן כדי לברך ברכת ארוסין שלא ברכו אותה בשעת ארוסין ראשונים ועל זה אמרתי שאין סיוע מזה לומר שהמקדש ע"י שליח יחזור לקדש שנית ולברך שבעל המנהיג לא אמר זה אלא כשלא ברכו ברכת ארוסין בקדושין הראשונים ומפני חסרון הברכה שעדיין חייבין בה היו חוזרין ומקדשין ומברכין ואפי' היו הקדושין הראשונים ע"י עצמו היו עושין כן כמו שנראה מלשונו והרב בעל המנהיג הביא ראיה מכסוי הדם להיות עדיין עליו חיוב הברכה ולזה בלא שיקדש שנית היה להם לברך ברכת ארוסין בשעת נשואין כיון שלא ברכו אותה בקדושין ראשונים ואני דחיתי ראייתו שהביא מכסוי הדם והבאתי ראיה מברכת המזון להיות עדיין חיוב הברכה עד שעת נשואין ומה שהם מקדשין שנית אע"פ שכבר היא מקודשת הוא כדי שלא יראה שתהא ברכה לבטלה שאין הכל יודעין שכבר היא מקודשת או שלא ברכו בקדושין הראשונים ולכן מקדשין שנית אע"פ שא"צ ומברכין להוציא ידי חובתן מחסרון הברכה שלא ברכו בקדושין הראשונים כה היו דברי והנם נכוחים למבין: