תשובות ריב"ש/נז
אבל מש"כ בגט אנת פלונית הדרה במקום תלמסא"ן והיא לא היתה דרה שם בשעת כתיבת הגט וגם לא עתה א"כ הרי שינה שם עירה שהוא על מקום דירתה והיה יותר קרוב להקל אם לא כתב שם עירה כלל אע"פ שיש מן הגדולים ז"ל מצריכין להזכיר שם עיר דירתן או שם עיר לידתן אם אינם יודעין שם דירתן בשעת כתיבת הגט כגון גיטין הבאים ממדינת הים וסוברים שאם לא הזכיר שם עירה פסול מ"מ בשעת הדחק כגון זו היינו נוטין להקל כסברת המקילין כשלא נזכר שם עירה אבל כאן שנזכר בשנוי דא ודאי עקא ואין ספק שלא יספיק לזה מש"כ וכל שום אחרן וכו' שזה לא נאמר אלא שאם היה למקום ההוא שני שמות דומיא דהיו לו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל ואפי' היו קצת אנשים קורין לתנ"ס שהוא מקום דירתה תלמסא"ן עדיין היה צריך להזכיר תנ"ס בפירוש ותלמסא"ן יהי' נכלל בלשון וכל שום ולא שיזכיר תלמסא"ן בפירוש ויכלול שם תנ"ס בלשון וכל שום דומיא דההיא דפ' השולח (גיטין לד:) דהוו קרו לה רובא מרים ופורתא שרה אמרי נהרדעא מרים וכל שום דאית לה ולא שרה וכל שום דאית לה כ"ש שאין איש קורא לתנ"ס בשם תלמסא"ן. ומש"כ או אפשר כיון דהיתה דרה שם מתחלה אע"פ שאח"כ בשעת כתיבת הגט אינה דרה שם אין בכך כלום דבגיטין הנשלחין ע"י שליח אין לחוש כמו שלא נחוש לגט המוקדם שהרי נכתב קודם שנתן כיון דאית להו קלא שהקול יוצא בשליחות ה"נ אם בשעת הנתינה אין האשה דרה במקום שהיתה דרה בשעת הנתינה או קודם הכתיבה אין בכך כלום ולא מיקרי שינה שם עירה. אני אומר איברא אם בשעת הכתיבה היתה עומדת במקום הכתוב בגט אע"פ שבשעת הנתינה כבר העתיקה דירתה משם אז לא היה לחוש שהרי בשעת כתיבת הגט לא שינה בזמן הכתוב בו והגט כהלכתו אבל כיון שבשעת כתיבת הגט לא היתה דרה בתלמסא"ן שכבר העתיקה דירתה משם מכמה שנים הרי שינה שם עירה ולא דמו לגט מוקדם דהתם לא הקדים זמנו לכתיבתו בשעת כתיבה אלא שנכתב קודם הנתינה זמן מרובה וכיון שזמן בגיטין לא נתקן אלא משום בת אחותו או משום פירות ואין זה תלוי אלא בשעת נתינת הגט אין לחוש שתאמר שנתן בזמן הכתוב בגט כיון דאית לה קלא שלא ניתן בזמן כתיבתו ואם זינתה יחקרו הדבר מתי ניתן וכן אם באה להוציא פירות מן הבעל אמרי' לה אייתי לך ראיה אימת מטא גיטא לידך ולזה חזרתי על כל צדדי ההיתר בזה ולא מצאתי לבד זה מצאתי שנאמר שמה שכתוב בגט הדרה בתלמסא"ן באורו שהיתה דרה מקדם ומלת הדרה היא מלעיל כלשון השבה עם נעמי שהוא לשון עבר שהרי לא כתב הדרה עכשיו ולא דדיירא שיהא משמעו עכשיו ומפני שיש זמן רב שנפרד ממנה וחשש אולי יצאה מתלמסאן שהניחה שם לזה כתב לשון זה שאפשר לבארו לשעבר וכן לא רצה לכתוב בבאור דהוית דרה שחשש ג"כ אולי עדיין היא דרה שם ואם יכתוב כלשון ההוא יהיה משמעו אז ולא עתה ולזה תפס לשון שיהיה משמעו לשעבר ונקרא אותו מלעיל ולא הוה שנקרא אותו מלרע כלשון והנה רחל בתו באה כיון שא"א לו לידע מקום דירתה של עכשיו וגם לא כתב מקום לידתה שאולי לא ידעו וכתב זה הברור לו וכי תימא א"כ עדיין כיון שלא הזכיר מקום דירתה בשעת כתיבת הגט גם לא מקום לידתה הנה לא הוזכר בגט שם עירה אע"פ שלא שינה מ"מ חסר מקום עירה ופסול לדעת קצת מן האחרונים ז"ל. הא לא קשיא דהיינו אם לא הזכיר שום מקום עירה אבל זה כיון שלא ידע מקום דירתה עתה בברור מפני אריכות זמן רחוקו וגם לא מקום לידתה והזכיר המקום הנודע לו בברור שהיתה דרה מקדם ואפשר לבאר לשון הגט שיסכים לזה הרי הזכיר לה שם עירו ובלי שנוי. וידעתי כי רובא דעלמא יבינו לשון הדרה הכתוב בגט שר"ל עכשיו וזה מפני הרגילות להזכיר בגיטין מקום דירת האשה ויחשבו לכאורה שהוא שינה שם עירה ולזה ראיתי לישא וליתן בזה עם חכמי העיר ורבי דוראן נוטה להקל ור' יצחק בונאשתרוק חוכך להחמיר מפני ההמון שרובם יבארו הלשון מלרע ומפני החומר שיש בשינה שמו ושמה וכו' תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה איני רוצה לסמוך על דעתי אמנם אם יראה בעיניך עם משכילי עירך שאפשר לסמוך בזה לחוש לעגון האשה עשה כטוב בעיניכם דאנא הא דלאי לך חספא ואע"פ שכל שיש בגט לשונות מסופקים הגט פסול כבר כתבתי שזהו כשהבעל מערער וגם בכאן אם יבא הבעל ויערער לומר שלשנוי שם עירה נתכוון תצא אבל מ"מ אין מונעין אותה מלהנשא והיא תחוש לעצמה דומיא דהמביא גט בא"י שא"צ לומר בפ"נ ובפ"נ ואין מונעין אותה מלהנשא אפי' בלא קיום הגט כל שאין בו עוררין אע"פ שאם יש עליו עוררין צריכה לקיימו כמו שהוא מבואר במתניתין בפרקא קמא (ב.):