תשובות ריב"ש/מח
הספק שיש לכם בהרשאה לפי שאין בלשונה שנתנו לו כח לקבל זולתי להוציא ולהפקיע ואע"פ שנתנו לו כח למחול כ"ש לקבל לא כן כי זה לא נאמר אלא בשופרא דשטרא ואע"פ שכתב הרמב"ן ז"ל (בפ' חזקת) שלזה כותבין בשטרות דלא כאסמכתא וכו' כדי שאם יש בשטר לשון מסופק לא נאמר יד בעל השטר על התחתונה זהו במה שנכתב אבל לא שמה שלא נכתב יהיה כמו שנכתב והא דאמרי' אחריות ט"ס הוא היינו משום דלא שדי איניש זוזי בכדי אבל הכא הוא בהפך שאולי המרשים לא רצו לתת לו כח זולתי להוציא משפטם לאור והם בעצמם יבאו ויקחו את שלהם עד כאן דבריך:
אני איני מספק בזה כלל שכיון שכתוב בה זיל דון וזכי ואפיק לנפשך הרי הוא בעל הממון ויש לו כח לקבל והוצרכו לבאר בגמרא (ב"ק ע.) שעכ"ז אינו יכול לעכבו לעצמו מפני לשון זה דשליח שוייה ומה שכותבין בהרשא' וקבלתו כקבלתי שופר' דשטר' הוא אע"ג דלא צריך אבל המורשה א"י לעשות פשרה ולא למחול אלא א"כ כ' לו בפי' לפי שזה יאמר לו אין לך לתת את שלי דלתקוני שדרתיך ולא לעוותי אבל אם כתב בפירוש בין לתקן בין לעוות כתוב בס' ח"מ (בסי' קכ"ב) שיכול אז למחול או לעשות פשרה וכ"ש אם כתב לו בפירוש ומחילתו כמחילתי: