תשובות חכמי צרפת ולותיר/סימן קא

אני א) גרשום בר יהוד' החתום למטה נשאלה לפני שאילה זו ... ראובן היה ללכת רגיל למקומות הרבה ולכרכין הרבה קרוב לעיר דירתו מהלך יום ויומים ודרכו למכור להם ולקנות מהם על כל המעריפש שליטי הכרכין וכאשר אין הזוזים מצויים בהם שמים משכנותם בידו מן כסף וזהב ופעמים היה מחליף עמהם עם ב) פרקמטיא עם הבהמות ששוללים איש על אויבו והיה עולה דמי הבהמות בידו לשער הזול ומביאן לדירתו ומוכרן ביוקר ומרויח בכך והרגיל בענין זה שנים שש ושבע והיה ד) על לבב בני הכפרים השוללים ולב אדוניהם השרים אשר היו אומרים זה היהודי מסית אויבינו עלינו באשר הוא מזומן תמיד לקנות מן השלל על כן נהוגים לעשות הדבר הרע הזה והם הולכים לבטח ועוד יש מן השליטים האלה רבים מתקוטטים עמו כמה פעמים על משכונות המורהנים בידו ובעלילות הנשך היה חוטפים ומגזמים אותו תמיד ה) מן המשכונות היה מוכר ופעמים שלקחוהו והוליכוהו לפדיון ונצל ופעמים שנלקחו יהודים אחרים לפדיון ומפסדן ממונם בשבילו ופעם אחרת לקחו מבניו ונוצלו בסכנה הזאת היה נצל היה יוצא ובא הוא והאחרים עד זמן אחד שבא ו) מלך צרפת עם חיילותיו ברגונייא עמו לסיעתו וישבו ז) לכרך אחד במצור קרוב לעירו מהלך חצי יום ורגילים בני עירו ללכת שמה בתוך החיל למכור להם הוצאה ולקנות מהם השלל וזה ראובן הלך שמה במחוז ההוא קודם לכן כמנהגו ויעכב החיל שמה כמשלש חדשים ואנשים מן החיל היו שוללים כל מה שנמצא לידם והקרובים לכרכיהם היו שולחים את השלל לבתיהם ובחזירתם מן ח) המלך נשאו שלל רב עמם הביאו ויותר מן השרים האילו השוללים היו שונאים לראובן וקודם חזרת השרים יצא לו שם בעירו כי נאסר בבית האסורים אשר מצאוהו אויביו בדרך והוליכוהו למקומם ובאים אחרים ואומרים שנשבה במקום רחוק כי עוד שמה מן אויביו הרחוקים ועוד אומר כי נהרג ולאחרי כן באים אנשים ואומרים לקרוביו אני ידעתי המקום שנאסר ראובן אחרים אומרים אני ידעתי המקום שנהרג שם ראובן ברו לכם איש וירד אלי ותנו לי שכרי ואני אראהו הרוג וזה אומר ט) ראובן כל מה שזה אומר שיראהו לשלוחכם כזב הוא מדבר ואינו אומר אלא כדי להוציא מידכם זוזים וידוע לכם שלעולם לא ימצא ממנו סימן במלכות הלזו וכמה שלוחים נשלחים על דבר זה ואומ' לא נראה ועוד שני יהודים מקרוביו הלכו לבקשו ולא נמצא ועלה דמי השלוחים לחשבון גדול ובאו בשמועות הללו עד שנה תמימה ואחר שנה תמימה בא שמעון וקפץ על אשתו של ראובן ושאלה לקרובים וארסה והרבה לה מוהר ומתן ושם זמן קרוב לנשואין ועתה אין ידוע במי לישען מכל השמועות האלו ויש בקהל אנשים אשר להם דבר זה מוטל בספק אם היא מותרת לינשא בענין זה הואיל ולא נשמע הדבר ברור ולא נראה סימן ממנו בעדים ואפי' ביד גוי מסיח לפי תומו ולא ישראל מסיח לפי תומו וסימן לא נראה ממנו ולא נשמע ואפי' לראיה בעולם והכל יודע הרב את אלה שואלים באר היטב בדרך הצנע לפי מה שכתוב בשאלה ... כך יא) דעתי נוטה ממה שלמדוני רבותי שבדבר זה הקילו חכמים משום תקנת בנות ישראל שלא תהיינה עגונות ושלא תצאנה לתרבות רעה ומשום דמית' שכיח' והוחזקו להיות משיאין על פי עד אחד ועד מפי עד ומפי אשה ואשה מפי אשה ומפי עבד ומפי שפחה ואפי' מפי גוי מסיח לפי תומו ולענין מעשה זה יב) אילו גוי אחד אחד הסיח לפי תומו ואמר כי נהרג וגוי אחר הסיח לפי תומו ואמר לא נהרג תנשא דתנן יג) עד אחד אומר מת וניסת ובא אחר ואומר לא מת לא תצא והוינן בה טעמא דנשאת הא לא נשאת לא תנשא והאמר עולא כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים ומשנינן הכי קאמר עד אחד אומר מת והתירוה לינשא ובא אחר ואמר לא מת לא תצא מהתיר' הראשון ומותרת לינשא לכתחילה ואם גוי אחר לפי תומו אומר נהרג פלוני ושנים אמרו לפי תומם לא נהרג אע"פ שנשאת תצא דתנן עד אחד אומר מת ושנים אומרים לא מת אע"פ שנשאת תצא ואמרינן פשיטא אין דבריו של אחד במקום שנים ואמרינ' לא צריכ' בפסולי עדות וכר' נחמיה דתני' ר' נחמיה אומר כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות ועשו שתי נשים באשה אחת ואין דבריה של אחת במקום שנים כשני אנשים באיש אחד שאין דבריו של אחד במקום שנים והני מילי שתי נשים באשה אחת אבל שתי נשים באיש אחד כפלגא ופלגא דמי ואם שני עדי יד) עכו"ם אומר' נהרג וא' אומר לא נהרג אע"פ שלא נשאת תנשא ואמר מאי קמ"ל בפסולי עדות דאזלינן בתר רוב דעות אפי' לקולא ואם ב' עכו"ם אומרים לפי תומם לא נהרג וב' אומרים נהרג אין לה תקנה דת"ר טו) שנים אומרים נתגרשה וכו' ומשני ר' ששת כשנישאת לא' מעידה היא גופא באשם תלוי קיימ' באומרת ברי לי והכא כיון שהנושאה אינו עד והיא אין הדבר ברור לה תרווייהו באשם תלוי קיימ' הילכך לא אפשר לה להנשא עד שיתברר הדבר אבל אם תוכלו לברר דברי העכו"ם המסל"ת שאין מכחישין זה את זה כלל כגון אלו אומרים נשבה בא' בשבת וזה אומר נהרג בב' בשבת התירוה לינשא ובלבד שלא יתכוונו לא להתיר אשה להנשא ולא להעיד אלא במסחין לפי תומן וכן הדין. גרשום בר' יהודה.