תשובות חכמי צרפת ולותיר/סימן צג
ושכתב האי ישראל שפסק א) דמים לסוס בשבת וקבלו והכניסו לרשותו בפירוש לא שמיע לי מאי דיניה אלא מסברא ליכא לדמוייה לא למבשל בשבת דאיסור חמור ואיסור סקילה הוא ולא למוכר שדהו בשעת היובל דרב ב) אמר מכורה ויוצא מכורה שכבר לקחה וגמר והקנה לו המעות ויוצא דהכי אמ' רחמנא בשנת היובל תשובו וכו' ושמואל אמר אינה מכורה ג) סבר אחר היובל תקנה ולא ביובל ד) ומעות מתנה כי היכי דסביר' ליה גבי המקדש אחותו אדם יודע שאין קדושין תופסין באחותו וגמר ונתן לשום מתנה אבל הכא ליכא למימר אדם יודע שאין קנין בשבת ותניא הגונב ה) כיס בשבת חייב ומשעה דאגביה קנייה ולמוכר עבדו לגוי נמי ליכא לדמוייה דכל יומא מפקע ליה ממצות אלא מסתברא הואיל ואיסור קל הוא ואיסור שבות הוא צריך ללקות מכות מרדות מדרבנן ואם יעלו דמי מכירת הסוס על דמי לקיחתו שקלינן ויהבינ' לעניים כדי שלא יהא חוטא נשכר ואם אותו מקום פרוץ לענין מילי דשבת לפי שתראו החמירו עליו כדי לעשות סייג לתורה ולגדור גדר כי ההיא דאמר ו) רב בקעה מצא וגדר בה גדר וכהא דתניא א"ר אלעזר שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על סוס בימי יונים והביאוהו לב"ד וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך.