תשובות חכמי צרפת ולותיר/סימן צ

וששאלתם א) עוד ראובן משכון כרמו לגוי וקצץ לו ג' איפות יין בריבית לכל שנה לימים אומר לו שמעון אתה נותן לגוי ג' מודייאות אני אלוה לך הפשיטים והחזירים לגוי ותן לי ב' מודייאות ומחצה אמר לו והלא רבית קצוצה היא זו וענה שמעון ואמר בענין זה לא יהא אסור רבית כתוב לי שטר משכנתא שאוכל כל הפירות בנכיתא ובעת הבציר אטול ב' איפות וחצי והשאר טול לעצמך וכן עשה הלוה פשיטים וכתב השטר בנכיתא והתנאי היה בעל פה ליטול ב' מודייאות ב) ולהניח לו השאר מדקא שאילתן על אותן ב' מודייאות וחצי אי הוי רבית קצוצה או לא מכלל ג) דעבדינ' כרבינא דאכיל בנכיית' ואילו אכלינהו לכולהו פירי לא מבעי' לכו דשוו רבית' נכיית' כי קא איבעי' לכו על ב' מודייאות וחצי השתא דגליתו דעתייכו דכרבינא סבידא לכו כי היכי דכולהו פירי שרי למיכל דההוא כרמי במאי דמנכי ליה הכי נמי שרי למיכל ב' איפות וחצי מן האי כרמא במאי דמנכי לה ושארא למרי כרמא מ"ט דרבינא כלוקח משוי ליה דאמר מר זוטרא מ"ט דמאן דאכיל מידיה דהוה אשדה אחוזה שדה אחוזה לאו אע"ג דקאכיל פירי הקדש טובא אמר רחמנא פריק להו בארבעה זוזי הכי נמי לא שנא וכיון דלוקח משויה ליה מה לי למיכלינהו לכולהו פירי במאי דמנכי ליה ומה לי למיכל ב' מודייאות וחצי ושארא למארי כרמא וכי תימא כיון דקים לן מיחזי כרבית איכא למימר הכי דאילו אמר ליה אוזפן דינר ויהי בני' לך האי כרמא במשכנתא ונכלו לך כך וכך ובההוא דמנכית ליה אכול פירא דכרמא ומאי דמסיק כרמי טפי מן ב' מודאייאות וחצי יהא דידי ואי פחות מאי דמשכחת אכול לא מיחזי כריבית הלכך מאי דאכיל שמעון שפיר אכיל דכיון דאילו ד) קא אשקל כרמא כלום לא הוי שקיל כלום איגלאי מילתא דלאו רבית קציצה היא אלא לוקח הוא; ושטוען ה) לוי בשלקח הכרם נטל שמעון חצי פירותה הכרם הראוי לו וחצי האחר שלא מן הגוי אפי' הכי לא מחזי כרבית מ"ט דמעיקרא לאו אדעתא דהכי נחית דאילו הוה שמעון מודה בהכי הוה מחייבנא לאהדורי ליה מאי דיהיב ליה טפי על פלגא ההוא דחוי' ליה השתא דלא קא מודי ליה מישתבע ונפטר דאי ניחא ליה לאפוכי שבועה מפיך ליה דאמרינן מאי איכא בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן איכא בינייהו מפיך שבועה בדאורייתא לא אפכינן דברבנן אפכינן. ו) ועל שכר הבוצרים שטוען אם על תנאי זה הניח שמעון זה המותר על ב' מודייאות וחצי שיתן ראובן שכר הבוצרים ועלה המותר על כך אין כאן איסור ז) ואם לאו מותר חייב להחזיר שכר הבוצרים. ושכתב בעת הבציר הסכימה דעתנו שיתן לו ח' דינר או ד' איפות בפרעון השטר לא פירשתם ואם ח) דין ואם פשרה ואם פשרה לא קבל עליו שמעון ואם לא על ח' דינר ולא ט"ו כמו שהלווהו וכשרוצה לוי ליתן איפה רביעית מה טוען שמעון זה מקבל היה דיין שהחזיר לו השטר ועל איזה טעם ולפי שלא יכלתי לעמוד על טענת השאילה לא השבתי לכם בתשובה.