תשובות חכמי צרפת ולותיר/סימן פב

השוחט א) בסכין אם יש פגימה בראשו למעלה או למטה אע"פ שיש בו הכשר שחיטה שלא במקום פגם אסור לשחוט בו לכתחילה ואפי' אורכו ב) דתנן השוחט במגל יד כגון ששחט בגב המגל שחיטה כשרה ותני עלה השוחט דיעבד אין לכתחילה לא דילמא אתי למעבד באידך גיסא שיש שם פגימות וכ"ש בסכין שהפגימה באותו צד שהוא שוחט בו איכא למיגזר דילמא מישתמיט בידיה ואתי למיעבד במקום הפגימה לפיכך אין שוחטים וכדברי ר' אפי הוא מונע משמחת יו"ט שאין לו סכין בלא פגימה אפי' הכי לכתחילה לא וגם בסדר בריית' של חולין מצא רבי סמך דתני ג) השוחט בסכין פגומה ומשמע נמי דיעבד ולא לכתחילה. מפי הרב. וכן היה נוהג. רבי ד) בודק סכינו אפי' לעוף שמא בעור נפגמה וכן הורה לו רבו הזקן הלכה למעשה שהביא לפניו ר' סכין אחת לאחר שחיטת העוף ובדקה ר' יעקב וחזר ובדקה ואמ' אין זו פגימה אלא חורפו של סכין שקורין אשפרא ה) ושאל לו רבי אם היתה פגימה מה תהא עליה ואמר לו נבלה דאפי' בעוף חיישינ' לבעור נפגמה וכן היה דרכו של ר' ז"ל לבדוק בין כל יונה ויונה לאכשורי בתרייתא שאם תמצא פגימה באחרונה לא תפסל אלא האחרון. ומעשה בא לידי אשר שבדק והשחיז יפה עד י' פעמים ולאחר שחיטת התרנגולת בדקה בצפורן ולא חגרה בה והיה לבו מגמגם עד שהצצה בשמש לנגד עיניו ונדמה לו שם פגימה והראת' לר' וחזר ובדק ואמר ודאי פגימה היא זו וטרפה לו. והתרנגולת כבר היתה מלוגה בכלי שני כמשפטה ולאחר מליגתה חזרו והחמו אותן מי מליגה על האור ושפכום שנית על התרנגולת בכלי שני כי כן דרך לעשות כדי לייפות העוף שקורין רפריר ו) ובאתי ודנתי לפניו פשיטא לי דאותו כלי שני שמלגו בה תחילה לא נאסר דהואיל וכלי שני אינו מבשל לא נבלע כלום מטעם הנבלה אבל אותו כלי אחרון שחזרו והחמו בו כדי המליגה מהן ואמר לי ר' אם שטפו הבית השחיטה קודם שמלגוהו בחמין הרי אותן חמין בלא איסור וכי הוחמו שנית לא בלע אלא התר ואם לא שפטוהו הרי הדיחו אותן מי מליגה הדם של בית שחיטה וכשהוחמו שוב על האור בלע הכלי את המים של איסור שבלולים הם בדם. ושאלתי לו והמליגה ראשונה עצמה אי איפשר לה בלא שטיפת צואר קודם ואמר לי הואיל ואין כלי שני מבשל אין צריך לו הדחה שאפילו החמין שבכלי שני מדיחין לדם אין בכך כלום מאחר שאין בהם כח לבשל אבל מפני מליגה זו שחוזרין ומחמין אותן מים עצמן אם דם הצואר מודח בהן יש לחוש לבליעת אותו כלי שבלע מים ודם מעורבין. ועל המליגה עצמה שאלתיו היאך אנו שופכי' הקילוח של רותחים על העוף בכלי שני נהי דכלי שני אינו מבשל שהרי דופניו קרים הם מכל מקום הנצוק של רתיחה ששופכין בשטיפה על העוף הרך מבשל רוב בשרו ודמו עמו והשיבני ר' מ"כ והא אין מרתיחין אותן כ"כ אלא פושרין ואמרתי לר' הרי מי שלפניו עופות הרבה למלוג מרתיחין ביותר כדי למולגן ביחד והדבר נראה שהרי העור כוויץ ונפשט מעל הבשר מכח קילוח הרתיחה שנופל עליו וא"כ נתת דבריך לשיעורין ואני מצאתי בסדר בשר על גבי גחלים שצריך ליתן תחלה ז) ... בכלי שני ואח"כ נותנים לתוכו העוף למולגו. ור' א' לי נ"ע יפה סידר המסדר ויישר כחו וגם אני כן היה בלבי...