תשובות חכמי צרפת ולותיר/סימן סח
וששאלתם א) על ברכת כהנים אם היה בפחות מעשרה נר' לי דהוי דבר שבקדושה ואינו בפחות מעשרה מדקאמר כל כהן שאינו עולה בעבודה שוב אינו עולה ובעבודה דשליח צבור קאמר ובשליח צבור תנינין אם יכול לחזור לתפלתו דעקר פורתא וכולה שמעת' דסוטה בעם קמיירי דמשמע עמה ב) ואע"ג דאיכ' למדחי' להאי איכא למשמע מיהא דא"ר יוחנן לעולם תהא אימת צבור עליך דהא כהני' וכו' דאי בפחות מעשרה אפי' אימת יחיד נמי ואמור להם כתיב כאדם שמדבר לחברו ועוד מיהא דאמרינ' בית הכנסת שכלו כהנים מקצתן מברכין ומקצתן עונין אמן ומוקמינן בדאשתאר ביה עשרה לענות אמן ש"מ דבעשרה דדבר שבקדושה הוי כברכו וקדושה וקריית ס"ת ואע"ג דאתני בהדי' בפרק קורין את המגילה ג) ואין נושאין כפיהן ואנא אמינ' דרבנן היא כדפריש גבי ידיו בהקנייות דמדרבנן דמדאורייתא מחייב ומררבנן פטור אבל הנך מימרות דסוטה דמדאוריית' מחייב ומדרבנן נמי אי נושאין כפיהם בפחות מעשרה ואם תאמר כיון דמדאורייתא גמי חייב היכי עברינן אשלש עשרה כדאמרינן כל כהן שאינו נושא את כפיו ועובר אשלשה עשרה. נראה לי דאינו חייב לישא את כפיו אלא כשאומר לו הצבור כדאמר אמור להם החזן אומר להם אמרו הכי אית' בספרי. ותו אמרינן בשנים קורין כהנים שנ' אמור להם ובתרגום בבלי שהוא מאושר ד) אמרינן כד יימרון להון והכי משמע פשטיה דקדא כשאמרו להם לברכם יברכו אותם ואם מונעים עצמם עוברין בשלש עשרה ומה שאמרו בתלמוד ירושלמי ה) דהוו נפקי מבי כנישתא בעבודה מפני שלא יאמרו הציבור לעלות לדוכן וכל אותן שפטרו חכמים אין להם לברך ושוב אינן עוברים. ואם לא רקרקת(?) בשאלתך ורצית לשאול אם כהן אחר נושא את כפיו דע לך כי מדרבנן נושא כדאמר לאחד ו) קורא כהן מכלל דעולה בלא קריאה ועוד דאמר בתלמור ירושלמי אמר ז) ר' חסד' אפי' לאחד קורא כהן שאינו קורא אלא לשבט ובלבד שיהא החזן ישראל ובחזן ישראל פליגי דר' חסד' אדר' חסדא דקאמר ר' חסד' בתלמוד שלנו כהן קורא ישראל אינו קורא ודלמא מתלמוד שלנו הדר ביה דאמרינ' דלית הלכת' כוותיה ולפי דרכך ח) ...