תשובות חכמי צרפת ולותיר/סימן נג
ועל כלי נחשת א) ששאלת שיש בני אדם שמקילין בהן לשנותן מאיסורן ולהתירן על ידי הדחק ושפשוף מלא תמהתי אם שמשו לפני חכמים שהרי אמרו חכמים כבולעו כך פולטו ואמרו חכמים כל שתשמישן בחמין כגון היורות והקומקמוסין ומחמי חמין מגעילן ומטבילן ואמרינן היכי עביד אמר רב ב) מניח יורה קטנה בתוך יורה גדולה כי הא דהא דהאי יורה דהוה ליה למר עוקבא כו' כך הוא דרכן של כלי מהכות להתירן בי לענין גיעולי גוים בין לענין בשר בחלב בין לענין חמץ בפסח והני יורות נמי אם לא נשתמש בהם מעולם אלא ע"י צונן מותרי' בהדחה ואם ידוע שלא נשתמש בהם מעולם בכלי ראשון כגון בקדירה רותחת שפעמים שאין לו עץ פרור ולפי שעה ג) משום הכף שבידו שבקדירה ואם ברור לו בכך הגעלתו בכלי שני כדאמרינן לענין חמץ בפסח ודאי הני קערות דתשמישן בכלי שני כי נטיל ד) מן דודא שרי עלייהו שפיר דמי ואם נשתמש בהן כלל בכלי ראשון אין להם תקנה עד שיגעילו ברותחין בכלי ראשון כדאמרינן כבולעו כך פולטו בולעו בניצוצות אף פלמו בניצוצות ה) וכלי עצים נמי בולעין ככלי מתכת והתרתן ככלי מתכות דהכ' אמרינן ואזד' רב נחמן לטעמיה דאמר ר' נחמן כלי עצים ככלי מתכות דמי מכלל דכלי עצים בר(?) קבולי טומאה הוא ו) דתניא ד' ישמעאל בנו של ר' יוחנן אומר מה ת"ל וכו' וכשם ששוין לענין טומאה כך שוין לענין איסור' דודאי בלעי בכלים ועוד סתם ז) כל' אימתי הווין מכלי עצים ואמרו אמר ליה רבינא לר' אשי הני סכיני בפסחא כו' ומעייל להו לקתייהו ברותחין והלכתא אידי ואידי ברותחין ובכלי ראשון מכל הני טעמי אין התרתן אלא ברותחין ואפי' ח) לאכול בהם צונן אע"פ שמותרק בהדחה ובשפשוף מלח הלכה ואין מורין כן ט) . . . אין הוא לגזור ולא . . . העם דילמ' אתי לזלזול' כדאמר התם הואיל ואינ' בני תורה ובמקומות חשו חכמים לכך.