תשובות חכמי צרפת ולותיר/סימן כז
וששאלתם א) ששידך ראובן על בת אחיו וקיימו דבריהם והניחו תשומת יד ביד קבלנים על מנת שהחוזר בו יפסיד ערבונו כדרך שהורגלו ברוב מקומות ועברו כמה שנים וחוזר בו ראובן והנה שמעון אחיו תובע ערבונו מיד הקבלנים שהחזירוהו לראובן ותלמיד אחר מסייעו ואומר קבלן בכתובה לא משתעבד ועוד דאסמכתא הוא ואסכת' לא קניא, טעה התלמיד בכל הצדדין חדא רקבלן בכתובה משתעבד דמשה ב) בר עצרן ערבא בכלתיה הוה וכו' ומותבינ' וערב דכתובה מי משתעבד ומשנינן קבלן הוה. ועוד מה ענין קבלנות זו אצל קבלנות דכתובה זה המתפיס מעות או מטלטלין לאשתו בכתובת' ומסרתן ליד שליש והחזירן לבעלים אבל קבלנות זו אינ' אלא עירבון לקיים תנאים ואסמכת' זו וודאי קניא ואם נעשה הדבר זה בפני חשובי עיר קיימ' לן אסמכת' קנייא והוא דקנו מיניה בב"ר חשוב ואפי' יש חשובין מהן בשאר מקומות אין לנו אלא ב"ד של אותו מקום דא"כ אין לדבר סוף שאין לך ב"ר חשוב שלא יהא חשוב ממנו בסוף העולם ואומ' אל השופט אשר יהיה בימים ההם וכל שלשה שנתמנו בית דין על ישראל הרי הן כב"ר של משה לענוש נכסין ולהיות הפקדן הפקד וכ"ש על שידוכי אשה שהנהיגו הראשונים כן שלא לבייש בנות ישראל ויש מן הדין לקונסו ממון וברידוי הגוף. ותלמוד המסייעו אין חולק כבוד לתורתו יד ג) מריע ומן השמים מנעוהו מכבוד ונכסו ממנו נלויותיה של תורה ומכ"ש שלא יבין במעמקיה ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב. שלמה בר יצחק.