תשובות הרשב"א/חלק ז/תקז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כתב הרמב"ם ז"ל בשם רבו ר' יוסף הלוי ז"ל בתשובת שאלה שאסור לכתוב הגט בכתיבה אשורית ואמר האיך נשתמש במכתב אלדים ונזמן אותו לבזיון. ואמ' גם בכתיבה ששנו הספרדים מפני שהוא תלוי מאד. ואמר שיבא מזה משמע תרי לישני בגיטא וזה פוסל אותו אבל יכתב בכמות זה הכתב שאנו קורין אותו. מדבדב פירוש משקיט. ונהגו העולם לכתוב שנים עשר שטין בגט. וכתב הרשב"א ז"ל בתשובה אני לא מצאתי בשני התלמודים זכר לזה וטוב לכתוב כן ולחוש למה שהעולם נוהג אבל אינו נפסל בזה. והעדים יכולין להעיד בשיטת שנים עשר או בשטה אחרת עכ"ל. ונשאל לרש"י ז"ל יוסף ששינה שם אביו בגט מפני שהיה משומד אין לקנתר בו מאחר שהוחזק שמו ושם אביו כן במדינה. ומתקנת רבן גמליאל נהגו לכתוב בגיטין פלוני בן פלוני וכל שום אחרן וחניכא וכו' והרי הגט כשר שלא הצריכו חכמים לחזר אחר העדים להחזיק שמו ושם אביו אלא על פי עצמו ומפני הרמאין שהיו משנים שמותיהן תיקן רבן גמליאל לכתוב כן ונמצא שגירש בכל שם שהיה לו ולאביו ולמדינתו: