תשובות הרשב"א/חלק ז/תצה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מי שהשכיר בית לחבירו לשנה ואירעה נפילה או רעוע או סכנה [בביתו] יכול להוציאו מימות [בימות] הגשמים ולומר לו לא עדיפת מנאי. ואם השכירו לחדשים צריך להודיעו ולומר לו כל החדש הזה שאתה דר בביתי הוי טורח לבקש לך בית שאני צריך לביתי וכך השוכר נמי אם ירצה לצאת צריך להודיעו שיבקש שוכר שדעתו לצאת ואם לא עשו כן אין יכול להוציאו ולא הוא לצאת עד חדש אחר וכן הוא הדין היכא דיהיב ליה ראובן לשמעון אגרא דתרתין שנין ודר ביה שתא ירחי ואמר ליה פוק מן ביתא הדין ושקול מאי דאית לך גבאי לית מן דינא להנפקותיה עד דמליין הנך תרתין שנין דקא אמרינן שכירות נקנית בכסף בשטר ובחזקה ואמר רב חסדא שכירות קרקע: