לדלג לתוכן

תשובות הרשב"א/חלק ז/תצא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

לרב נטרונאי גאון ז"ל. הילכתא אין דנין דיני קנסות בבבל ולא בשאר ארצות אבל אם תפס אין מוציאין מידו. וכך היה המעשה באחד שהפיל שנו של חברו ובאו לדין לפני אדוננו לפני מר רב צדוק גאון ז"ל ואמר אין לנו לקצוב דמי שן אלא חתך עליו לפייסו בדברים או בממון אם מעט ואם הרבה שלא ימצאו חובלים זה את זה בישראל ולמדו בתי דינין ולמדנו מהם וכן אנו דנין עכ"ל. וכן נמי כתב רב שר שלום גאון ז"ל ובאר על אשה שחבלה בבעלה והוא שחבל באשתו וכן אחרים שחבלו בה יש לנדותם עד שיפייסו זה את זה בממון ויעשו פשרה ביניהם. ואשה שחבלה בבעלה במה מפייסתו שכל מה שקנתה האשה קנה בעלה ואם תאמר יקרע כתובתה אסור לאדם לשהות עם אשתו בלא כתובה אבל כל זמן שכתובתה יותר מעשרים וחמשה כספים יקרענה ויעמידנה על עשרים וחמשה עיקר כתובתה שכיון שתפוסה בידו כתובת אשתו נעשה דינו כמי שתפס ואמרו ז"ל תפס אין מוציאין מידו. ואחרים שחבלו באשתו קשה עונשן יותר מבעל שחבל באשתו שהבעל יש לו רשות עליה וזה אין לו רשות עליה ולפיכך בית דין מנדין אותו עד שיפייס אותה ואת בעלה ואינו דומה חובל באשת איש לחובל בפנויה לפיכך מן הדין מפייס אותה ואת בעלה: