לדלג לתוכן

תשובות הרשב"א/חלק ז/תעט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

האומר לחבירו מנה לי בידך ועד אחד מעידו והנטען אומר כן אבל אתה חייב לי ממקום אחר כנגד אותו מנה הרי הוא מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם והוא שיעיד העד שעדיין לא פרעו. וכלל גדול אמרו כל ששנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה וכאן כיון שאינו יכול לישבע שהרי מודה לדברי העד משלם ואין חלוק בין שבא העד קודם הודאתו של נתבע או בא אחר כן: